מגיעים סטודנטים, מתואר ראשון שנה א' ועד לדוקטורט כולל גם את בוגרי האוניברסיטה. משחקים בקבוצה ילידי הארץ, מכל הרקעים והמוצאים כולל הבדואי חליל, אנשים שעלו מחבר העמים, דתיים וחילוניים. גם תלמידי חו"ל מגיעים מעת לעת בטפטוף.

המפגשים עם קבוצת נתיב מארה"ב היו הפתעה מהנה - ספורט הפריסבי במלוא הדרו.

יום רביעי 19:45 מגיעים השחקנים הראשונים של קבוצת ה-DiscRunners ולפתע עוד 40 אנשים דוברי אנגלית, ששואלים איפה לשים את התיקים, איפה השירותים ומתי משחקים? חבל"ז חגיגות ה- Utimate בימי רביעי החלו. המשחק הראשון נערך בין קבוצת נתיב לקבוצת האוניברסיטה כשהאחרים צופים מהצד. הייתה רוח תחרותית אך משחק חביב והוגן. מיד בלטו לעין השחקניות. האמריקאיות, שנחלקו לאלו שמשחקות ממש טוב, אלו שממש משתדלות ואחרות שנהנות מהאווירה ומדברות על זה גם במגרש...וגם כצופות. שינוי חיובי לשחקניות המועטות, שהורגלנו אליהן.

במפגשים הבאים בימי רביעי, חילקנו את המגרש לשניים, כך שנערכו שני משחקים במקביל. שיחקנו בקבוצות מעורבות כולם עם כולם. המשחקים התחילו אמנם בשעה 20:00 לאחר חימום, אך המשיכו עד 21:30, כשלא פעם המשכנו עוד במסירות ותפיסות של קבוצת אנשים מול קבוצה אחרת, או ריצות תוך כדי מסירות לשיפור יכולות.

במהלך המשחקים, היו כמה תפיסות מדהימות של נועם ודויד ומסירות יפיפיות של סבסטיאן, של גלעד וגם שלי. צבי (ראש הקבוצה) כהרגלו שרף שטחים ותפקד כ-play maker נהדר, כשהיה פנוי מהארגונים השונים. הייתה רוח משחק נהדרת מצדם של ג'קי שנהנתה מכל רגע, וג'ף ששמר נהדר ושיחק כמו חתול, בנוסף לחבריהם האחרים כמו רון האתלט.
יואב הארנבת, שעבר ראשון את מבדקי המהירות של צבי, הפליא בחיתוכים המהירים שלו במיוחד באזור ההבקעה. רועי נהנה מכל רגע ושיחק ממש טוב. רובי שמוגבל בידו האחת שיחק עם השניה, והשתדל מאוד ליהנות מכל רגע. רובי נהג לבקש ממני חסימות בשטח ההבקעה בכל פעם ששיחקתי אתו, מין טקטיקה שכזו.

מה שנחמד שהרבה מסירות הגיעו לגקי ודייזי, השחקניות האמריקאיות, שנהנו מיחס מועדף הייתי אומר... סמנתה שיחקה גם כשלא הרגישה טוב. כששאלתי מה מצבה היא ענתה I'm good.

מהלכים נאים נראו כמעט בכל משחק, היו גם גלישות מדהימות של נועם על הדשא, וכולם נהנו ממהפכים לא קטנים במהלך המשחקים. ניכר שחל שיפור רב במיוחד אצל השחקנים החדשים, לימוד טכניקות המסירה והזריקה הוא כבר נוהל קבוע בחצי השעה של החימום. חשוב לציין שמפגשים אילו הולידו חשיבה על צורת אימון משופרת של הקבוצה בעתיד.
למרות רוח המשחק המדהימה ותיאום שהשתפר ממפגש למפגש, בואם של שחקנים רבים ככל שיהיו הופך את המשחק ליותר מקרי. מה שמאפיין את המפגשים הוא ששחקנים מצאו 2 עד 3 פרטנרים שאיתם שיתפו פעולה בגלל יכולת יותר טובה וכושר טוב יותר או שניהם.

כששאלתי אנשים מה הם חושבים על מה שקורה, קבלתי תגובות שונות שהמאפיין העיקרי שלהם זה התלהבות ופרגון הדדי.

• צבי טף הוא ראש הקבוצה, כבן 40 מב"ש, שמגדל כשרונות פריסבי צעירים בבית, משחק פריסבי כבר 7 שנים, התחיל לשחק Ultimate לפני כ- 5 שנים. צבי נהנה בעיקר מההגינות ורוח המשחק, הוא אמר שהכבוד לזולת והכשרון הנדרש, כולל שיפור בכושר הגופני חשובים ביותר.
• ג'קי סילברמן לעומתו, בת 19 משחקת פריסבי כבר 9 שנים, התחילה לשחק ב- Camp Galil בארה"ב. ג'קי אוהבת מאוד להיות בחברת אנשים כמוה, שאוהבים לעסוק בספורט. תפיסות באזור שטח ההבקעה זה הקטע שלה.
• רודי בן ה- 26 במקור מדרום אפריקה, שמשחק Ultimate כבר 3 שנים, נהנה גם הוא מהמפגשים וגאה להיות שותף. רודי כמו גם שאר השחקנים וביניהם גדעון נוהגים לעודד לאחר תפיסת הצלחות באזור ההבקעה של היריב, אבל גם כשסופגים.
• רון האתלט בן ה- 18 מיוסטון טקסס, נהנה מהמשחקים בהם היה מימוש אסטרטגיות משחק, ומשינויי הכיוון תוך כדי ריצה.
• ג'ף ווילן בן ה- 18 מדירפילד אילינוי, שמשחק פריסבי מגיל 15 ו-Ultimate מגיל 17, נהנה מאוד מהמשחק ובעיקר אוהב את עבודת ההגנה, שלפי דבריו מנצחת משחקים.
• יואב מרום הארנבת מקיבוץ קטורה, נהנה מהריצה לכל אורך הדרך...וגדעון נהנה להזין אותו במסירות מדוייקות.
• רועי ישראלי בן ה- 27 מקיבוץ שדה נחום, שדרך אגב התחיל לשחק השנה אצלנו בקבוצה, נהנה מהמשחק התחרותי וההוגן. רועי הרגיש שיש לנו פוטנציאל לא רע לעומת החבר'ה מנתיב.
• סמנתה סולוואי בת ה- 20 מברלמגטון מאסאצ'וסטס מאוד אוהבת את כל מה שקשור למשחק במיוחד כשזה נערך באוניברסיטה, חוויה מחוץ לקיבוץ.
• עמיחי פנץ, שחקן שהצטרף לאחרונה נהנה מהמשחק עצמו ומהכושר,
• בוריס תורם לאווירת כל משחק בו הוא משתתף, ניכרת בו אהבת המשחק הקבוצתי והתפיסות הנהדרות באזור ההבקעה.
• ואחרון אחרון חביב, גלעד כהן בן ה- 26 מכפר-סבא, שהתחיל לשחק בגיל 16, אוהב מאוד את המסירות הארוכות ונהנה כשזו ממש מסירה מדויקת תוך כדי תנועה לשחקן הקבוצה באזור ההבקעה. גלעד מאוד התרשם מהאמריקאיות.

גם צבי נהנה מנוכחות השחקניות האמריקאיות, כשבהרבה מקרים היה שוויון מספרי בין גברים לנשים בקבוצות וחלקן שיחק הרבה יותר טוב מהגברים. צבי מציין שטורנירים יכולים להוסיף המון לקבוצה כמו תחרותיות שמקדמת אותך ולמעשה ניתן ללמוד סטייל וטכניקות משחק. קיבלנו חיזוק למוראל כשראינו שאנחנו בכושר ולמעשה מצליחים מאוד במשחקים. זה מאוד נחמד לארח אנשים שנהנים מאותו הספורט כמונו, ברוח משחק תחרותית אך הוגנת ומהנה.

האבטיח שנחתך לרגל המשחק האחרון של אבי מירושלים בקבוצה היה אירוע מרגש בפני עצמו.
אירוע אחד שהעיב על המשחקים הייתה פריקת הכתף של ג'ק, מקווים שלמרות הכל הוא ימשיך לשחק.

מעתה יראו בארה"ב את חולצות ה-DiscRunners וסמל FLOW, נקווה לראות את החבר'ה הנהדרים האלו בקרוב שוב אצלנו.