מזמן לא הגבתי פה ונראה לי שזה יהיה זמן טוב, זה יהיה ארוך, אני מתנצל מראש.
אם כבר כולם הציגו את עצמם-
אני תומר
בן 26, משחק 12 שנים בערך, קפטן של קבוצת ה HOLYLANDERS, ארגנתי טורניר או שניים בחיי, שיחקתי בטורניר או שניים, כולל בחו"ל, ואני כנראה בסצנה
אני שמח שיש דיון, שמח לשמוע דעות, מסכים ולא מסכים... אני כותב פה את דעתי, חשבתי עליה קצת, אני מגיב בנושאים שאני די מגובש בהם.
נתחיל בסוגיית הבועה שיובל מדבר עליה כבר כמה שנים טובות-
לדעתי הסיבה העיקרית לזה שיש "דיבורים כמו חול" היא שאין אף אחד בדרום, להוציא את אביגל, שטורח לארגן וליזום, והנה עובדה- לפני מספר חודשים שתי קבוצות "צפונבוניות" עשו את דרכן לדרום ושיחקו (אני חושב) כנגד קבוצות ב"ש ושדה בוקר בניצוחה של אביגל שטרחה, הזמינה ודאגה שהמפגש יתקיים, ובהצלחה רבה.
והנה עוד עובדה- אני אישית נסעתי לדרום לשחק כנגד קבוצת ב"ש יותר פעמים מאשר ראיתי אותם מגיעים למרכז, כולל באליפויות רשמיות... 12 שנים הם מדגם מייצג לדעתי.
אני (אישית) לא מסוגל להרים אירוע בבאר שבע או "במדבר", במיוחד לא בסדר גודל של אליפות הארץ, אני לא מכיר את המתקנים (וממה ששמעתי מכם- הם לא מסבירי פנים), אני לא מכיר את הנפשות הפועלות (וממה ששמעתי מכם הם יותר גרועים), ואני לא יודע למכור אירוע כזה לקהילה שלמה אם אתם אפילו לא מנסים...
ובטוח ובטוח שאני לא מתכוון לדרוש ממארגן האירוע לעשות אירוע כזה בדרום, במיוחד אם הוא עושה את זה באופן לא מאוד כלכלי (וביננו- אין מסה קריטית שתעשה את האירועים האלה כלכליים באמת נכון לעכשיו)
לגבי סוגיית המשחקים שתוצאותיהם קבועות מראש-
אני מסכים עם רפי, משחק שהתוצאה שלו ידועה מראש הרבה פחות מעניין והרבה פחות מאתגר ממשחק שיש לשתי הקבוצות בו סיכוי רציני.
בכל טורניר (בארץ ובעולם) יש רמה מסויימת של אי ודאות, ומכך יוצא שיש גם רמה של וודאות, מארגן טורניר צריך לשמור על רמת אי וודאות גבוהה כדי לתת מוטיבציה.
אבל מצד שני אי אפשר לנבא תוצאות, ולא כולם יסכימו עם הגישה של לוותר מראש על לנצח בטורניר- וזה אומר שרוב הקבוצות רוצות צ'אנס לעלות לגמר, וזה אומר לשחק משחק או שניים כנגד קבוצה שמדורגת טובה בהרבה ולהפך.
אני הייתי שמח מאוד עם היו יותר קבוצות, או לחילופין הבדלי הרמות היו פחות קריטיים, או לחילופין אנשים היו עולים למגרש בלי יותר מידי רגשי עליונות או נחיתות. אבל אנחנו מי שאנחנו, והאנשים מסביבינו לא יתחלפו מחר אז כדאי להשלים עם זה או לפחות לנסות לשנות דברים בהדרגה ולא בבת אחת. מה שבטוח- אם כבר נרשמים לטורניר ולא באים כדי לשאוב מידע מצידי המגרש נהוג לקבל את הגזרה שהיא פורמט הטורניר ולהנות כמה שאפשר.
ספציפית לטורניר הזה- היה ניסיון להפריד בצורה מוחלטת בין בית עליון לבית תחתון כנגד כל הגיון שאני מוצא בספורט תחרותי, ולטובת ובבקשת קבוצות שונות, וזה היה אומר שהייתי מוצא את עצמי מגיע לאליפות הארץ ונפגש עם 3 קבוצות אחרות מקסימום... אבל בגלל סוגיות לוגיסטיות זה (עד כמה שאני יודע) לא יקרה וקבוצות משני קצוות הסקאלה ייפגשו, כדי לאפשר לקבוצות השאפתניות מתחתית הטבלה לטפס למעלה... ועל הדרך ללמוד ולהשתפר כתוצאה ממפגש עם קבוצה ברמה לכאורה גבוהה יותר ולהפך- להציב קבוצות שנחשבות טובות מול קבוצות חלשות לכאורה כדי לוודא שהדירוג הראשוני שלהן נותר כשהיה או השתנה.
בשנה שעברה לא היה דרג א' ודרג ב', רק פיצול של שתי קבוצות כדי לתת לקבוצות הגדולות האלה זמן משחק סביר גם "לשחקני המילואים" שלהן, זה מפתיע לשמוע שזה דווקא לא הפריע לך (רפי) כי נדמה לי שבדיוק כנגד העניין הזה אתה יוצא.
נעבור לסוגיית הזלזול, שחקני המילואים וקבוצות ה B, קבוצות "רציניות" וקבוצות "משוחררות"
בעולם (להבדיל אלף הבדלות) לכל קבוצה רצינית יש קבוצת B, יש תחלופה בין קבוצת A ל B אבל זה כבר עניין פנימי של הקבוצה עצמה. בארץ אין לכל קבוצה מצבת שחקנים גדולה מספיק כדי להעמיד 2 קבוצות מכובדות, מסתבר אפילו שקשה מספיק להעמיד קבוצה אחת שנתיים רצוף.
קבוצות קטנות יותר יעמידו קבוצה אחת, ואני לא רואה שום פסול בזה ששחקן כזה או אחר ישחק יותר במשחק אחד ופחות במשחק אחר, זה לא עניינו של אף אחד מלבד קפטן הקבוצה.
המצב היחיד שיש משהו שמזכיר את זה היא עניין הנשים במשחק- לרוב קפטנים יסכמו מראש שבמידה ויש בחורה על המגרש בקבוצה האחרת תכניס הקבוצה היריבה גם שחקנית...
אם יש הרגשה של זלזול היא לא נובעת מטיב השחקנים על המגרש, אלא מטיב ה SPIRIT של הקבוצות. לא פעם מצאתי את עצמי לא מתייחס בכבוד לשחקן שמולי ואני כועס על עצמי בגלל זה ומשתדל שזה לא יקרה, אבל גם לא פעם מצאתי את עצמי מפרגן ועוזר לשחקן שמולי, מתוך כבוד והערכה לעובדה שהוא מתאמץ ומשתדל ויום אחד יקפוץ ויגנוב לי צלחת בין האצבעות ויש מספר שחקנים כאלה שיתמודדו מולי בטורניר הקרוב.
אני יודע שיש הבדל גדול בין ההגדרה של SPIRIT (ואפילו ההגדרה של הנאה) אצל שחקנים שונים, בגדול יש איזה מעבר שעושים בהגדרה הזו ברמת משחק מסויימת (או ברמת אגו, תלוי מי סופר), אבל זה מתחבר אצלי טוב לעניין הקבוצות "הרציניות" ולקבוצות "המשוחררות", ואני לא בטוח שאני אצליח לנסח את העניין טוב אבל אני אנסה-
כשמסבירים לשחקן מתחיל מה זה SPIRIT מדברים על הגינות, תחרויות ספורטיבית, שלא מנצחים פה בכל מחיר גם בלי שופט ושבגדול שמחייכים פה ויוצאים לשתות עם הקבוצה היריבה אחרי המשחק
וזה נכון גם ברמות הכי גבוהות של אולטימייט, בעולם הכוונה.
אבל יש הבדל משמעותי אחד שחשוב לשים עליו דגש - חלק מה SPIRIT שלי כשחקן וותיק הוא לתת את המשחק הטוב ביותר שאני יודע לתת כדי שהיריב שלי יקבל פייט הגון. וזה אומר כנראה לא ללטף אותו. אם מתרגמים את זה ל"לשבור ראשים" או לשלל התארים שקראתי פה על ובין השורות זה חבל. אף אחד לא יבוא בטענות לשחקן שחמט על שימוש בשיטות של לוחמה פסיכולוגית.
אני לא בטוח איך לנצח טורניר בלי לחטוף צלחות בקפיצות מטורפות, לעשות LAYOUT ולהתרסק על הרצפה, או לרוץ גם אחרי שלא מרגישים את הרגליים. וחלק מהתוצאות של משחק רציני הוא התנגשויות, התחכחויות ובגדול לנסות להשיג את הצלחת גם שהיריב שלך לא רוצה.
בשביל זה יש חוקים, קריאות לעבירות וערעורים (FOUL ו CONTESTED), רק כשלא יודעים את החוקים העניין נעשה בעייתי יותר, ושם הבעיה האמיתית... לצערי לרוב חוסר התקשורת והחיכוחים נובעים מאי ידיעת החוקים, ולדעתי המינימום האפשרי בטורניר רשמי הוא לדעת את החוקים, קצת פחות מהמינימום (שמקובל עלי אישית) הוא להקשיב כששחקן מנוסה ואמין מנסה להסביר מהם החוקים ואני מקווה שלא נגיע לזה או לזה
לסיום - בפעם הראשונה אני לא מארגן או אפילו מעורב בארגון הטורניר הזה, מכל מיני סיבות, אנשים אחרים עובדים עליו קשה. אני מקווה שיהיה אירוע מוצלח, ובא בציפייה ללמוד, להזיע ואולי גם לנצח, בתכלס אני מצפה למשחקים טובים כנגד כל הקבוצות מרחבי הארץ, ולא רואה סיבה ראויה שזה לא יקרה, אם יש משהו (קפטן, שחקן או אחות של שחקן) שרוצה לדבר איתי (אחד על אחד, קבוצה על קבוצה) ולוודא שנצליח להתגבר על סוגיות מאירועים קודמים שהיו וכנראה גם יהיו (במיוחד עם לא נדבר עליהם) אני אשמח, מעל דפי (גלי?) האתר, בטלפון או "אפילו" פנים אל פנים
טורניר ארצי, פעם בשנה... בואו נהנה ממנו.
מצטער אם זה היה קצת ארוך, לקח לי שעתיים הגונות... מזל שהיום התחיל החופש