1. בעד לאפשר לכולם להתאמן מראש וכמה שיותר
2. בעד להפוך את המסלולים להרבה יותר מאתגרים מבחינת דיוק ויצירתיות - דוגמת הוספת ה- OB. המרחק הוא לא הדבר הקובע.
3. ילדים ונשים - צריך לראות איך זה קורה בעולם. בגולף רגיל אני יודע שיש כמה T לכל חור ע"פ הרמה שבה משחקים. איך קבוצה שיש בה גם ילדים, גם נשים וגם גברים תשחק? יכול להיות מעניין אם קודם כל הגברים יזרקו מה- T הרחוק ויתקדמו עד ל- T הבא (פחות או יותר) ואז הנשים יזרקו... משם יתקדמו הנשים והגברים יחדיו עד ל- T של הילדים... ומשם כולם ישחקו יחדיו. בצורה הזו גם אפשר לראות וללמוד אחד מהשני.
אני רוצה לציין כמה דברים לגבי המשחק עצמו.
אבי ערב ואני היינו ראש בראש עד 3 סלים לפני הסוף. היה פשוט מאתגר וכיף לשחק שיש טיפה לחץ וכל אחד רוצה לקחת את היתרון. זה חייב אותנו לקחת סיכונים ולשחק בצורה לא שיגרתית, ובסופו של דבר ללמוד הרבה יותר ולהשתפר בזריקות ופתרונות שאנחנו לא רגילים אליהם.
בסל מספר 7 (הסל הארור על הבמה), אבי טיפה
יצא מריכוז והעיף 4 זריקות מה- T ישר לתוך הבריכה.... כלומר הוא התחיל את הסל הזה ב- 8 זריקות (4 פנלטי ו- 4 זריקות). זה פחות או יותר סיים את התחרות ביננו, ואבי איבד את הרצון להמשיך לשחק באופן תחרותי אמיתי. בסופו של דבר הוא נתן פייט עד הסוף כמו תותח וסיים את המסלול בתוצאה של +5 כאשר על סל 7 הוא רושם תוצאה של +8.
התוצאה הסופית של שני הסיבובים שלו היא +2 והוא סיים במקום השני בתחרות!!!!
אם הוא היה מוותר על שני הסלים האחרונים (אחרי הטרגדיה בסל 7) הוא היה מסיים בתחתית הטבלה.
כמה מסקנות:
1. תמיד להמשיך לשחק הכי טוב שאתם יכולים, זה גם מכובד וגם מלמד אתכם לצאת מהרגשת תסכול ולחזור למייטב - דיסקגולף זה המון פסיכולוגיה
2. אף פעם אי אפשר לדעת מה קורה עם שאר השחקנים על המגרש, לכן תנו את כל מה שיש לכם, אולי גם להם קרו דברים בלתי צפויים
3. אחרי זריקה של 4 צלחות ברציפות ל- OB, כנראה שצריך לחשוב על פתרון חדש
עוד עדכון קצר,
גיל סיים לערוך את התוצאות ובקרוב הן יהיו באויר.