אליפות אירופה באולטימייט

EUC 2003 כתבה מקצועית

הכתבה הראשונה מספרת על המסע שלי ועל חווית האליפות.

חלוקת הגילאים היא:

• 17 ומטה - Junior
• 30 ומעלה – Masters
• מה שבאמצע- Senior

חלוקת המינים היא

• Men
• Women
• Mixed (משחק מעורב בו יש 3 גברים ו- 4 נשים או להפך לפי החלטת הקבוצה שהבקיעה את הנקודה האחרונה)

דוגמאות:

• קבוצת נשים בגילאים 20-25 תשתייך לקטגוריה Senior - Women
• קבוצת גברים מעל גיל 30 היא Masters - Men
• קבוצה של צעירים וצעירות במספר שווה יכולה להיכנס לקטגוריית ה- Junior - Mixed

אבל בגלל שאין כל כך הרבה קבוצות המסודרות בצורה כל כך ברורה נוספה "אופציית"
ה- Open. האופציה הזו יכולה להיצמד לכל קטגוריה משני הסוגים.

דוגמאות:

• קבוצת נשים בכל גיל תוגדר Open - Women
• קבוצת צעירים מכל מין תוגדר Junior - Open
• קבוצה פתוחה לכל הגילאים ולכל המינים מוגדרת Open סתם.

מספר הקטגוריות האפשרי הוא 9 קבוצות מוגדרות

 משחק מעורב

Junior

ועוד 6 קבוצות פתוחות

מין

Open-Junior

Men-Open

Open-Senior

Women-Open

Open-Masters

Mixed-Open

לרוב פותחים קטגוריה בתחרות לפי מספר הקבוצות המבקשות להתחרות בקטגוריה הזו.
לדוגמא אם יש 5 קבוצות לאומיות בקטגורית Women - Masters המבקשות להשתתף בטורניר יפתחו כזו קטגוריה.

נחזור לטורניר האחרון. קטגוריית ה- Junior הפעם הייתה פתוחה לכל מין, מה שאפשר לשלוש בנות להתחרות במסגרת הקבוצה הגרמנית. בקטגוריית ה- Mixed (הפתוחה לכל גיל) התחרה בן 18בקבוצה הספרדית וכן הלאה.
אנגליה (שקיבלה מימון ממשלתי כלשהו) שיחקה בכל 5 הקטגוריות, מדינות אחרות שלחו פחות נציגים והשתתפו בפחות קטגוריות (בלגיה שלחה רק קבוצה אחת ששיחקה בקטגוריית ה- Junior).
 

הבנות הצעירות
של גרמניה

אורך המשחק נתון לשינוי של המארגנים כי מספר ימי הטורניר, המגרשים ומספר הקבוצות משתנה מטורניר אחד לאחר. טורניר בסדר גודל כזה נמשך שבוע ומתפרס על 11 מגרשים רובם פועלים כל שעות האור.

10 חוקי האולטימייט הבסיסיים אינם מפרטים את אורך המשחק, זאת מכיוון שניתן לשחק אולטימייט בהקצבה של זמן או ניקוד או, כמו בטורניר זה, שילוב של שניהם. בגלל שמשחק אולטימייט המוגדר עד 17 נקודות יכול להימשך שעות (וכששחקנים מתעייפים הוא יכול גם להפסיק להיות תחרותי ומעניין) עברו לשילוב של משחק ע"פ ניקוד עם הגבלת זמן.

מה זה אומר: המשחק מסתיים אם קבוצה זו או אחרת הגיעה ל 17 נקודות, הפסקה למחצית נעשית כשקבוצה כלשהי הגיעה ל- 9 נקודות ואם שתי הקבוצות מגיעות לתיקו 16 המשחק יימשך עד שקבוצה כלשהי תגיע להפרש של 2 (18-16, 19-17 וכדומה). אבל בגלל שבמשחקים שבהן יש קבוצות המתמחות בהגנה עשויה לעבור שעה כדי להגיע לתוצאה של 9-7 הוגדר גם גבול עליון של זמן - שעה וארבעים ל- "Time Cap". כשמגיעים ל- Time Cap לוקחים את הניקוד של הקבוצה המובילה ומוסיפים לו 2, התוצאה יוצרת את ה- Point Cap הראשון שמגיע לגבול הזה מנצח.

הסבר מספרי: במשחק איטי נגמר הזמן (Time Cap)בתוצאה 11-8, מוסיפים לתוצאה הגבוהה 2 וממשיכים לשחק. הקבוצה הראשונה המגיעה לתוצאה 13 (Point Cap) מנצחת, ללא הפרש נקודות וללא חוק יתרון.

אסור לשכוח שהחוקים של הניקוד קודמים לחוקי הזמן, לכן אם נגמר הזמן בתוצאה 15-11 ישחקו הקבוצות עד 17 אלא אם התוצאה תצטמצם ל- 16-16 פה נכנסים לתוקף חוקי ניקוד והמשחק יימשך עד שקבוצה כלשהי תנצח בהפרש של 2. ללא קשר לזמן, זה נקרא Overtime.

חוקי הניקוד והזמן הן חידוש יחסי בחוקי הטורנירים, אך זו כנראה תהיה הגרסה בה ימשיכו לשחק לתקופה ארוכה.
 

כשהגעתי לטורניר, בלי מושג איך אני אוכל או מתקלח תפס אותי המארגן (אחרי שהודעתי לו מראש שאני בא) והסביר לי שאני יכול לבלות את כל היום בצפייה במשחקים וגם לקבל בתמורה אוכל ולינה חינם... התפקיד שלי במערכת יהיה תזמון משחקים וספירת נקודות.

התפקיד הזה כולל שני אנשים, העוקבים אחרי הזמן של המשחק וסופרים את הנקודות (כי 17 נקודות קשה לספור בלב), עוקבים אחרי פסקי הזמן ומוודאים שהקבוצות לא מושכות את הזמן במשחק. זה אומר שיש דקה להתארגנות בין הבקעת נקודה ל Pull, שלושים שניות לפתור כל מיני סכסוכים בין שחקנים ולא יותר משתי דקות לפסק זמן...

בטורניר הזה 150 איש הועסקו כמתנדבים, לכולם יש הרבה זמן לנוח, לחגוג ולצפות במשחקים. ישנם שחקנים רבים שבאופן קבוע מגיעים לטורנירים האלה כמתנדבים ואפילו דואגים מראש לתפקיד שהם כבר מכירים ואוהבים. שחקן העונה לכינוי קוקי (הונגרי מגודל עם שם שאף אחד לא הצליח להבין) הוגדר Frisbee bum (בטלן פריסבי) החי מטורניר לטורניר (ויש הרבה כאלה), מתנדב, אוכל, ישן ונהנה בכולם.

בתמונות, מתנדבים בפעולה: הנפת דגלים במצעד, לימוד ילדים לזרוק (הילדים מהעיירה המארחת את הטורניר), צוות התקשורת וכו'.
לבחור על הקביים שילמו.

ישנן המון תחרויות מועדונים תוך ארציות וגם תחרויות בין לאומיות של מועדונים בין מדינות שכנות, תחרות בין המועדונים של אנגליה וצרפת למשל יכולה להיות בסדר גודל של אליפות אירופה כי מספר הקבוצות של כל מדינה הוא גדול מאוד... תחרות המועדונים הגדולה ביותר היא פאגנאלו,בה שיחקו מעל 1500 שחקנים בפעם האחרונה.

החלק המעניין באולטימייט הוא תחרות רוח המשחק(The Spirit of the Game או SOTG), התחרות הזו אינה קשורה לאיכות המשחק אלא לכיף ולספורטיביות שהקבוצות הפגינו במהלך המשחקים, יש פרס יחיד לכל קטגוריה והוא הפרס היפה ביותר.

בסוף הטורניר,במקביל לחלוקת הפרסים של המקומות הראשונים, נעשית חלוקת הפרסים לקבוצות עם רוח המשחק הכי טובה. דירוג זה מתבצע "בסתר" כשלאחר כל משחק הקפטנים של הקבוצות מוסרות למארגנים ציון לקבוצה נגדה הם שיחקו, הציון הוא בין 1 ל- 10, כאשר קבוצה שקיבלה ציון 1 לאחר משחק כנראה עשתה כל דבר מלוכלך אפשרי...

החישוב הוא חיבור פשוט של התוצאות לכל קבוצה ומציאת הקבוצה עם הסכום הכי גבוה לכל קטגוריה.

יש המון, המון, המון (ועוד כמה המון כאלה) עיצובים לצלחות, כמעט לכל קבוצה גדולה יש צלחות בעיצוב משלהן ולכבוד כל טורניר עושים צלחת מיוחדת. צלחות חלקות עם כיתוב “Disc Respect”, צלחות מטורפות עם ציורים אינדיאניים, ראיתי אפילו צלחות עם כיתוב בסינית ורוסית...

ייש גם שיקולים בבחירת הצבע לצלחות, צלחות בהירות נוטות להתחמם פחות, זה טוב כי צלחת חמה הופכת להיות רכה יותר... צלחות כהות קשות יותר סתם ככה אבל מתחממות יותר כשהן בשמש, ולפי השמועה נוטות להישבר פחות. בקיצור מי שמתכנן לשחק בלילה או להשאיר את הצלחת שלו בחול בים כדאי שישיג צלחת בהירה...
 

כמו בכל ספורט התפתחו שיטות ושיטות נגד בהתאם למצב על המגרש (רוח, מיומנות ויכולת קבוצתית ביחס לקבוצה שמנגד וכדומה). שילוב שיטת התקפה מתאימה לתנאים עם יכולת אישית טובה לרוב תנצח משחק.
 

התפקידים בהתקפה של אולטימייט די דומים לאלה של כדורגל:

• Handler - רכז, תפקידו לארגן את ההתקפה מאחור, בהתקפה מסודרת הוא מקבל את הצלחת ראשון במהלך ומעביר אותה ל- Handler אחר או ל- Mid. שחקן זה צריך להיות בעל ראיית משחק מעולה ובעל יכולת זריקה ודיוק.
• Middle - קשר, תפקידו לעזור ל- Handler בקידום הצלחת ולהחזירה אל Handler אחר, ל- Mid אחר או ל- Deep. שחקן זה צריך להיות בעל ראיית משחק טובה וזריזות.

• Deep - חלוץ, תפקידו לקבל את המסירה האחרונה (או בין האחרונות) במהלך בתוך ה- End zone ובעצם לבצע את הנקודה לקבוצתו. שחקן זה צריך להיות מהיר וזריז.

• שלושה Handlers, שני Mids  ושני Deeps
• שלושה Handlers, שלושה Mids  ואחד Deep

בתרשים: חלוקת התפקידים והמיקומים

שיטות ההתקפה

• משחק ארוך (מסירות ארוכות) - השיטה המועדפת בתנאים של יתרון יכולת אישית על הקבוצה היריבה (הכוונה היא שאחד על אחד החלוץ שלי מהיר יותר מהשומר שלו והקשר שלי זריז יותר...). במשחק ארוך באה לידי ביטוי זרימת המשחק: הרכז ימסור לקשר והוא ימסור לחלוץ, החלוץ ימסור לקשר או לרכז שהספיק להגיע וככה זה יתגלגל. במשחק ארוך נדיר שבנקודה עברה הצלחת יותר מ- 10 מסירות לעומת משחק של מסירות קצרות בו נקודה יכולה להימשך 20 מסירות או יותר. משחק ארוך מתפרס על יותר מ- 70 אחוז מהמגרש בו זמנית והחלוצים עשויים לקבל צלחת שנזרקה מקו החצי או אפילו לפניו במקרים מסוימים.

בתרשים: הנעת צלחת של ההתקפה במשחק ארוך(התרשים אינו מתאר את כל קבוצת המתקיפים ולא את ההגנה, התרשים לא מתאר גם את תנועת השחקנים). במשחק מסוג זה המסירות לרוב הן קדימה, כל השחקנים נשארים בקו המוגדר להם של המגרש.
 

• משחק קצר (מסירות קצרות) - השיטה המועדפת בתנאי רוח חזקה או עדיפות גובה מובהקת לקבוצה היריבה,בשיטה זו ה- Handlers עובדים מאוד קשה ומקדמים את ההתקפה בניהם למרחק ארוך, הם משתפים את ה- Mids במקרים נדירים, וגם אז ה- Mids מחזירים להם את הצלחת מהר מאוד ולא מעבירים אותה הלאה. מסירה בין Handlers לרוב היא הצידה ולא בהכרח קדימה. שאר חברי הקבוצה לא משתתפים פעילים במיוחד בסוג משחק זה אך הם מהווים אופציית מסירה שנייה. צורת משחק זה לוקחת הרבה זמן בין נקודות ודרושה מיומנות מיוחדת להצליח להעביר את הצלחת במסירות קצרות שאינן מקדמות את הצלחת בהרבה... המשחק מרוכז מסביב לצלחת וכל השחקנים הפעילים נמצאים ברבע אחד של המגרש.

בתרשים: הנעת צלחת של ההתקפה במשחק קצר (התרשים אינו מתאר את כל קבוצת המתקיפים ולא את ההגנה). במשחק מסוג זה ישנן מסירות רבות הצידה ואחורה ולא קדימה. ה- Handlers מתפקדים על כל המגרש והמשחק נשאר בסביבתם.
 

לעיתים קרובות מחליפים שיטת משחק במהלך נקודה (לרוב בגלל ההגנה). לפעמים המשחק הקצר יתחיל את המשחקון וברגע שתינתן הזדמנות יפרצו שחקני ה- Mid וה- Deep קדימה והמשחק יהפוך לארוך. לעיתים המשחק הארוך יגיע ויעצור על קו שטח ההבקעה ויהפוך למשחק סבלני וקצר למשך זמן רב.

ישנן שיטות התקפה המכוונות ספציפית לשבירת אופן הגנה מסוים, אבל לא ניכנס לזה במאמר הזה.בתמונה מהלך התקפה בשם Stack המתאים כנגד מצב הגנה סטטי.

הגנה אישית מתקדמת מתאפשרת כאשר יש קשר טוב בין חברי הקבוצה והם מבצעים בינהם חילופים (Switch) בהתאם לתנועת המתקיפים. עוד הגנה אישית מתקדמת היא כששחקן הגנה מוותר על שמירה על שחקן התקפה ועוזר לשחקן הגנה אחר לשמור על השחקן שלו. זה נקרא Poaching (בתרגום חופשי- גניבה או סחיבה).

בתמונה: שלוש בחורות מקבוצת הנשים של דנמרק שומרות על שוודית. ההתקפה היא של שוודיה והיא לכיוון שמאל, הרוח נעה משמאל לימין. המיקום על המגרש הוא בקרבת קו החוץ (שם גם נמצאת המצלמה). יש לשים לב לשומרת הנמצאת "על" הזורקת. היא חוסמת את הזריקה הקלה ביותר (בהתחשב ברוח), שתי השומרות האחרות נמצאות במרחק 3 מטרים, והן חוסמות את המסירות שיקדמו את הצלחת במעלה ההתקפה.

בתמונה: שמירה המותירה את השחקן לזריקה קלה אך רק בכיוון מסויים כנגד הרוח, השומר מודיע על כוונתו לאפשר מסירה כזו בצעקה או בתיאום מראש ושאר השומרים מוכנים למסירה מכיוון זה.
 

בתמונה: שחקן הזורק את הצלחת כשהוא עומד כמעט על קו החוץ. השומר שלו לא מאפשר לו לזרוק את הצלחת אל אמצע המגרש והזריקה נשארת על קו החוץ שם קל יותר לחסום אותה.

• אין הגבלת משתתפים
• מספר הצלחות צריך להיות בערך חצי ממספר המשתתפים
• אין הרבה תנועה, הרעיון הוא להתמסר מהר ובמדויק בין הקווים
• מעלים את רמת הקושי אם מגדילים את המרחק בין הקווים או מוסיפים צלחות (או מוציאים אנשים)...

• לשחקנים בתפקיד Middle
• שלושה משתתפים
• החץ המקווקו הוא תנועת הצלחת והחץ הרגיל הוא תנועת שחקן.
• השחקנים ממלאים שלוש מתוך ארבע עמדות תפיסה, תנועת השחקנים היא בכוון השעון תנועת הצלחת היא נגד כיוון השעון (או שניהם להיפך).
• השחקן הזורק מוסר למקום הריק והשחקן בפינה שנגדו רץ לתפוס אותה.
• אם התרגיל הזה מבוצע נכון כל שחקן זורק, ממתין רגע ורץ לקבל מסירה, שוב מוסר, ממתין, רץ...
• התרגיל הזה מאוד פשוט ואפשר להעלות את רמת הקושי בקלות אם מוסרים יותר חזק ומהר או מרחיקים את הפינות של המרובע.

• מאוד דומה "לאחד באמצע" הישן והטוב
• מלמד הגנה איזורית מכל מיני סוגים
• מתאים לשבעה עד עשרה משתתפים, מתוכם שלושה או ארבעה משחקים את המגינים והשאר משחקים מתקיפים.

• מטרת המתקיפים היא להעביר את הצלחת בינהם בלי שתופל ע"י שחקני ההגנה, יש למתקיפים רק רגל ציר ומותר להם למסור בכל דרך. מטרת ההגנה היא להפיל את הצלחת, הם חופשיים לנוע איך שהם רוצים, בתנאי שיש רק שומר אחד על הזורק, השחקנים האחרים צריכים להיות במרחק של שלוש מטרים לפחות.

• שחקן מתקיף שהפיל צלחת הופך למגן.
• אופן ההגנה (בתמונה) הוא סגירה של השומר על הזורק בכיוון מסוים ושאר המגינים שומרים בהנחה שהכיוון ההוא חסום, כך ששומר נוסף סוגר את המסירות לשחקנים הרחוקים והשלישי שומר את השחקן הקרוב הנותר.

למשחק בקיץ המינימום הדרוש הוא חולצה קלה, מכנס קצר ולרוב גם רצוי נעליים. אם יורדים לפרטים כדאי גם ללבוש גרביים ותחתונים (בוקסר גם טוב, רק שלא יהיה עם כפתור, תשאלו את תמיר למה...), יש שמשחקים בטייץ, בנות משחקות לפעמים עם חצאית (מעל הטייץ), יש אגדה על קבוצת אולטימייט יהודית שמתרוצצת בלבוש של רבנים (הם קיימים ושמם "כדורי המצה" אבל לא נראה לי שהם משחקים ככה). בחורף עדיף לעבור לחולצה ארוכה או שתי חולצות קצרות, מכנס קצר (בישראל) עדיין עושה את העבודה.

מדים לקבוצות כבר מתחילים להיות מסובכים יותר, צריך שני סטים של ביגוד בצבעים שונים (עם המספרים והכל). קבוצות חדשות ודלות בתקציב מסתפקות בטי שירט פשוטה עם לוגו הקבוצה ומספר (לדוגמא: בלגיה ואיטליה שעשו חולצות במיוחד לטורניר), אבל לרוב המכריע של הקבוצות והשחקנים יש "ציוד אולטימייט ייעודי" של חברה בשם GAIA, הם נחשבים ה Nike של הפריסבי בעולם. הם מייצרים חולצות, מכנסיים, כובעים, נעליים מיוחדות והכל במיוחד בשביל אולטימייט.

כששאלתי איך הציוד הזה מתאים במיוחד לאולטימייט ענו לי בגמגום שזה פשוט ככה. אני לא חושב שחולצה שטובה לאולטימייט טובה פחות לכדורגל ולהפך (בשניהם רצים הרבה ומזיעים אבל גם עשויים לשחק בגשם ולהיזרק על הקרקע), אבל זה כנראה סמל סטטוס יותר מאשר יעילות נטו. הנעליים הם סיפור שונה.
 

שני סטים לאותה קבוצה...

חולצת GAIA

בגדול נעלי אולטימייט צריכות להיות קלות, עם אחיזה טובה בקרקע ועם אחיזה טובה ברגל.

• סוג המגרש משפיע על סוג הנעל מבחינת אחיזת מגרש: מגרש דשא קשה דורש נעליים עם קוצים קשים וקצרים ומגרש דשא רך דורש קוצים ארוכים וגמישים.
• נעליים עם חלוקת קוצים חיצונית (בהיקף הסולייה) טובות יותר מנעליים עם חלוקה אחידה (קוצים על כל הסולייה בלי הבדל בינהם) בתמונה משמאל סוגי החלוקה השונים על נעליים של שחקן צרפתי ופיני, לצרפתי (בכחול) יש נעליים בפיזור קוצים אחיד
• מבחינת אחיזה ברגל יש כמה אפשרויות, נעל גבוהה, בינונית ונמוכה. כל אחד איך שנוח לו, ככל שהנעל גבוהה יותר יש אחיזה יותר טובה בקרסול.

• בים (Beach Ultimate) מומלץ לשחק יחפים או ללבוש נעלי גולשים.

• סוליית הנעל עשויה חתיכת פלסטיק אחת, פס הפלסטיק הזה גמיש למעלה ולמטה אבל לא לצדדים, זה מוסיף תמיכה לחיתוכים ומונע מהקוצים ליפול.
• פיזור הקוצים בנעל הוא חיצוני והם כנראה חזקים מאוד לפי דברי המוכרת שם. ההבדל הקריטי הוא "the jump spike" זה הקוץ שנמצא במרכז ובחזית, והוא זה שנותן את האחיזה בזינוקים (מסתבר), אחיזה חיצונית מאפשרת חיתוך מהיר.
• ב- GAIA גם שמו לב לזה שנעליים שעשו כמה חורפים של ריצה מתבלות בעיקר בתפרים שבצדדים, אז הם הוסיפו שיכבה נוספת של בד די חזק שם ותפרו אותו עשר פעמים.
• גובה הנעל הוא בינוני זה אומר שהנעל נגמרת בערך בחיבור של הרגל לקרסול. לא לכולם זה נוח אבל זה כנראה טוב לרוב.

בתמונות משמאל: נעלי GAIA בפעולה
 

• נעליים עם קוצים חדים מברזל: אלה נעלי פוטבול מקצועיות ויקרות מאוד יש להם כל מה שאפשר לבקש בנעל אבל מסוכן לרוץ בסביבתן, זה רע לשאר השחקנים.
• נעליים עם קוצים מתברגים: טובות וזולות כמו נעלי פוטבול בסיסית רק שהקוצים שלהם לא מתבלים כי הם ברזל מצופה ולא גומי. הבעיה איתן היא שאם לא מחזקים את זה טוב הקוצים נופלים. בחו"ל אפשר למצוא קוצים למכירה בנפרד, בארץ לא...
• נעליים שמתאימות לדשא מלאכותי (זה נקרא Astro Turf ואמרו לי שזה עדיף מדשא רגיל): הקוצים שלהם קצרים מאוד והנעל די קשוחה. הנעל טובה גם לקרקע יבשה.
• נעלי ספורט פשוטות - טוב ויפה אבל לא מתאים לכל אחד שרוצה לפתח מהירות.
• לשחק יחף - סבבה כל עוד המגרש שמשחקים בו נקי.

• פלסטרים מבד גמיש ודביק משמשים שחקנים כמעט לכל דבר. החל מחבישת אצבעות (כי פצע או שריטה באצבע זה דבר נורא בזמן משחק) ועד קיבועים אורטופדיים מאולתרים יותר ופחות.
• בנדנות, צמידי הזעה ומגבות קטנות כמו של שחקני פוטבול (לשמור על ידיים וצלחות יבשות שכל החולצה שלך ספוגה זה קשה)
• כפפות אצבע שמתאימות לאופניים ולחדר כושר טובות גם למשחקים, במיוחד אם קר.
• הרבה סוגים שונים של קיבועים אורטופדיים אמיתיים, "גרב" למניעת נקעים, קיבוע לברך, מעין כפפה שמונעת פריקה ועוד.

לא יעזור כלום-בספורט שאנשים עפים בו יש פציעות. הפציעות לרוב הם שפשופים של המרפקים והברכיים (מכל הזינוקים), ישנם נקעים ברגליים ובאצבעות לאחר נחיתות לא מוצלחות ולעיתים רחוקות גם שברים באצבעות הרגליים והידיים (אני שברתי אצבע ברגל לפני כמה שנים אחרי שנחתו עלי עם נעל קוצים).

אין מה לעשות עם שפשוף, מקסימום חיטוי ופלסטרים (עד הזינוק הבא), השברים הנדירים דורשים טיפול רפואי... אבל לנקעים יש מגוון פתרונות יעילים:

בתור עזרה ראשונה לנקע חשוב מאוד למנוע התנפחות של הנקע (לא להוריד את הנעל!!!) ולקרר את המקום. אפשר לשפוך מים קרים או להצמיד בקבוק עם קרח, אבל לבעלי התקציב (הלא גדול) ישנו ספריי קור שפשוט מוציא אוויר קר עד שהוא נגמר או שקית קור שעובדת בצורה כימית כמו סטיקלייט ששוברים והיא נעשית ממש קרה לכמה שעות, אני עוד לא חיפשתי כאלה בארץ, אם משהו מוצא שיודיע...

אחרי עזרה ראשונה באים קומפרסים (תשאלו את שמעון, הוא מבין בזה), מנוחה ואחרי זה כדאי להשיג את אחת ה"גרביים" או ה"כפפות" שעוזרות שזה לא יקרה שוב לפני שחוזרים לשחק.