איל יא שבשובה YOU
JAM
GOOD, לאן הבאת אותנו. אז ככה, איל מתקשר ואומר יש
מסיבה, בלגנים, יום סטודנט, על החוף. חייבים לבוא ולעשות
SHOW. בלחץ
אדיר אנחנו יוצרים קשר עם להט, איש השיווק של האירוע, שמים באנר באתר שלנו
ורצים ליום המוזר הזה.
תודות רבות לפינחסי שדיגם אותנו בחומוס, לחם טרי ופרילי
(היה טוב אם המיכל של החומוס לא היה שבור, ואיל לא היה מקבל איזה גוש בפרצוף).
אספתי את פינחסי מויינגייט ויצאנו לדרכינו, איל כבר היה על
הכבישים והגענו אחרי שהאירוע התחיל. טעות גדולה!!!
מסתבר שהיה צריך טנק בשביל להיכנס לשם, כמה אבטחה, כמה
שומרים יאללה. כמובן שרוקנו לנו את כל התיקים ומצאו את ערכת הפריסטייל שלי...
בעיה!!! אסור להכניס סכין יפנית, קוצץ וכו'. היינו שם איזה רבע שעה מנסים
להסביר, אבל כלום לא עזר. החרימו לי את הכל (וזה לא הסוף של ההחרמות).
הרוחות היו קשות מאוד, וגם החוף היה מלא באבנים (פינחסי
אמרתי לך לבוא עם נעליים). כל מה שיכולנו לעשות הוא הופעות פריסטייל קצרות בין
האנשים, מסתבר שזה עבד מצוין. היה לנו קהל טוב וכמה אנשים גם ניסו לשחק איתנו
(מה שלא היה חכם כל כך. חוק: לא לתת לאנשים שלא יודעים לשחק לזרוק כאשר
אנחנו עושים הופעות. עם כל הרצון שלנו ללמד זה פשוט מסוכן מידי).
המשכנו את היום וגילינו להפתעתנו כמה שחקנים בחוף השכן (עם
צלחות דיסקראפט והם גם הכירו את דניאל גרשוני). אחרי כמה זריקות איתם פינחסי
החליט שהוא רוצה לעשות בנג'י. בשביל זה הוא היה חייב לנצח בתחרות של סלקום
(למזלם הוא לא הצליח, כי נראה לי שהוא היה מפיל להם את המנוף. אח שלו מה אתה
אוכל??? פרילי וחומוס?).
אחרי עוד כמה הופעות ובירות, ארזנו את חפצינו ונפרדנו לשלום
מהמסיבה הענקית שהייתה בפתח (מה לעשות יש עבודה). איל נשאר שם וכמובן החרים לי
את הקפוצ'ון מפאגא (איל, אם קורה לזה משהו אני מוריד עליך גם סלט חצילים).
לסיום עצרנו בקניון M
הדרך בחנות ריקושט, לראות מה מצב הצלחות שלהם ולשאול אם אנשים מתעניינים (תמיד
טוב לדעת). העצירה הזו עלתה לנו במשחק מיני דיסק עם העובדים של החנות ועוד הרבה
שטויות אחרות (פינחסי מה היה הייצור המקפץ הזה שמעיפים עם הידיים?).
חזרנו שמחים אך לחלוטין ללא מספיק שעות משחק..... |