הגענו לנו לתומנו לקאנטרי הרצליה והיינו בשוק לראות איזה הפקה
יפה ארגנה האגודה: מוזיקה, בר, תחרויות, שמש, בריכה ועוד יבמה הפתעות.
הרמנו את מתחם FLOW
וברקע ראינו שצפויות לנו צרות לא קטנות עם שחקני הכדורעף, העוברים והשבים ובעצם
כל מי שהיה שם. כן כן, לא נראה שזה הולך להיות אירוע מוצלח במיוחד, למרות
שאנחנו יודעים שדווקא סטודנטים מתחברים באופן מושלם לפריסבי.
לא עבר זמן רב עד שהמתחם שלנו עמד כהלכה ואנשים התחילו
להוציא צלחות סלט. בשלב הזה הרוח תפסה קריזה והטיסה לנו את המתחם לתוך מגרש
הכדורעף (מבטים זועמים...).
שפצור מהיר של תומר והופה המתחם חזר לעמוד (אנחנו בשוק
שהאוהל שלנו שרד את ההיפוך הזה).
התחלנו להוציא צלחות ולזרוק, ולאט לאט הצטרפו עוד אנשים.
קלמי הגיע לו בנונשלנטיות שלו, עם כפכפים וצלחת ביד ודאג
להראות לכולם שאנחנו שם. אח שלו אין לי מושג כמה אנשים הורדת אבל מה שבטוח שראו
אותנו J.
אז מה הקשר בין הסיפור לתמונות??????
אני וקלמי דפקנו משחק בכמה מיקומים
אטרקטיביים, בניהם מעל הבריכה, דבר שמשך את העניים של כולם. הם גם היו במתח
תמידי למקרה שאנחנו נפספס.
בנתיים תומר תפס תלמידים בודדים אך
מבטיחים (כל הכבוד ליעל, אנחנו מצפים לראות אותך בקרוב אצלנו)
אנחנו מסיימים את המשחק ופתאום רואים את
כולם עם ארטיקים פיצות וכו'. אמרנו לעצמנו זה הזמן להרים סדנא.
נתנו לכולם לסיים לבלוע ודחפנו לאנשים
צלחות ליד שיבואו לסדנא (כמובן בחירה של הכוסיות ביותר. תודה קלמי).
אחרי 10 דקות מצאנו את עצמנו עם קבוצה
יפה של אנשים. כולם מחזיקים צלחות ולא בדיוק מבינים מה הולך ליפול עליהם.
העברה מיד ליד, כולם מצליחים ומרגישים
כמו טמבלים. OK....העברה מיד
ליד עם סיבוב בדרך... PROBLEMA
רצינית. אני לא רוצה לדבר על נושא הבטיחות בתרגיל הזה, אבל זה היה קטסטרופלי.
כמובן שכאן כל הסדנא קיבלה כיוון שונה והתחלנו לרוץ עם תרגילים, לימוד זריקות,
תחרות קטנה והמון צחוקים.
היה ממש טוב. וכמובן תמיד יש את
המצחיקים: "תגידו אפשר לספור עשר עשרים בתחרות?" (נראה לי איילון נכון?). היו
לך עוד כמה יציאות חזקות.
בקיצור היה ממש טירוף והמשכנו לשחק
כשעתיים. אני חייב לציין לטובה כמה מהבחורות שהפגינו יכולות על:
מורן - יש לך את זה לא להתייאש.
יעל - ראיתי שתומר בילה איתך המון. יש לך התמדה שראויה לציון.
שני - אין מילים. כמה אנרגיות שיש לך. רצחת אותי!!!
דנה - או זה סיפור בפני עצמו. דנה שיחקה לה כדורגל וקיבלה איזה מכה. לא ברור.
הזמנו אותה לשחק אבל היא העדיפה לשבת בכיסא ולבדוק את חומרת הפגיעה. אחרי כמה
דקות של שכנועים קיבלנו את הסכמתה וגילנו כשרון על. זריקה מצויינת, תפיסה מאורי
הגב אחרי סיבוב וקבלו את זה: GITIS!!!
לא יאמן!!!!
מה שנשאר לנו לקוות זה שהחברה יהיו
מספיק רציניים בשביל לפתוח איזה קורס קבוע. כל מה שראיתם זה רק ההתחלה של
ההתחלה ואנחנו נשמח לראות אתכם על המגרש מתישהו.
ועד הפעם הבאה, אנחנו רוצים להודות לכל
מי שעזר והשתתף בסדנאות.
שלום וביי
|