|
סיקור
האירוע ועוד... מאת קורן |
|
נתחיל מההתחלה, שמי קורן מליניאק ואני בן 16, לומד בתיכון בליך.
את האולטימייט פגשתי לראשונה במחנה קיץ בחו"ל. לא ידעתי על קיומו בארץ עד
תחילת החופש הגדול (ז"ל). הפעם הראשונה שהגעתי למשחק היה ב- 9.7 בגני יהשוע,
יום שישי. "איש הקשר" שלי שם היה דוד, כשהגעתי היינו הראשונים שם ודיברנו קצת
והוא הסביר לי כל מיני דברים. אחרי זה כשבאו כולם ושיחקנו הסתבר שגם תומר היה
שם (שהוא זה שקישר אותי לדוד מההתחלה), ובכלל לא ידעתי שזה הוא...
:) זאת אומרת עמדנו בשיחה אני דוד ותומר. ודוד כזה תומר
תכיר זה קורן, ואני אומר נעים מאוד מי אתה? תומר משיב "אני תומר". אני ממשיך
כאילו לא קרה כלום. ואז דוד שואל "רגע אתה לא מכירים?" ואני כזה (חושב קצת) "אהההה
כן כן כן תומר..." (אבל זה רק בגלל שאני מיוחד) |
 |
|
למחרת בשבת הלכתי לאימון הראשון שלי בקבוצת ה- HolyLanders. הגעתי לספורטק
וראיתי חבורה של אנשים יושבים במרכז המגרש (לא ראיתי פריזבים באוויר אז לא
הייתי בטוח שזה הם), בכל מקרה, אני מתקרב אליהם בזהירות, וכשאני מגיע לטווח
דיבור אני שואל בקול מפוחד: "אתם ה- HolyLanders?". הם צחקו קצת, ואז אורן ענה
לי: "כן, אנחנו ה- HolyLanders" בקול רציני ועמוק. עופר לימד אותי לזרוק
ממש מההתחלה (ולמרות שבזמנו חשבתי שאני כן יודע לזרוק לא אמרתי כלום). וככה הכל
התחיל. מאז לאורך כל החופש הייתי בא 4 פעמים בשבוע לשחק אולטימייט פריזבי. כל
משחק למדתי משהו חדש. בין אם זה מישהו אומר לי או בין אם זה אני לומד מהסתכלות
על אחרים. לאט לאט התחלתי להכיר את האנשים, והם גם התחילו להכיר אותי. |
 |
|
לקראת סוף החופש שמעתי את ג'ון מדבר על איזה טורניר פנימי שמתארגן. בהתחלה לא
חשבתי שאני בכלל אשתתף בו ובסוף הסתבר שכן. כל כך שמחתי. אני גם בנאדם תחרותי
מאוד, לטוב, לרע ובכלל, אני פשוט מת על הספורט הזה (אם עדיין לא הבנתם). כמו
שאמרתי למשה לאחר הטורניר - אין דרך יותר טובה מלהעביר את יום שבת על משחק
אולטימייט. |
 |
|
הטורניר נקבע לתאריך ה- 4.9. והציפייה הלכה וגברה. הרעיון היה לקחת את קבוצת ה-
HolyLanders על כל שחקניה, להוסיף מעט שחקני חיזוק ולהגיע ל- 24 שחקנים, לחלק
אותם לארבע קבוצות ופשוט לשחק... לקראת בוא התאריך התחילו לדבר על חלוקת קבוצות
מאוזנות ולפי מה שהבנתי (ממקורות חסויים כמובן) התחולל דיון לא קטן על הקבוצות,
והאיזון שבהן. גם התחיל ארגון הברביקיו שתוכנן לאחר הטורניר. את הטורניר ארגנו
ג'ון עופר וגם תומר שעזר קצת. את הברביקיו (שלפי מה שהבנתי ישנם אנשים שציפו
לו יותר מאשר למשחק, או יותר נכון לשתייה שתהיה שם) ארגן שי שהפיל על עצמו
אחריות גדולה ומגיע לו על כך צל"ש. היום המיוחל הגיע, יום שבת. האור בקצה
המנהרה של שבוע הלימודים הראשון. |
משה גוסמן אסף אותי ונסענו לטורניר (הוא מסיע אותי לכל אימון אחר של ה-
HolyLanders, וגם לו מגיע צל"ש). הגענו לשם בסביבות שתיים כאשר הרוב הגיע עד
רבע לשלוש. התארגנו והקמנו את המגרש, וגם הוקם "אוהל" ששימש כעמדת ניקוד, ארגון,
וכמובן צל. שם ישב ג'ון (כאשר לא שיחק) ורשם מי מבקיע לכל קבוצה, איזה קבוצה
ניצחה, מספר נקודות, כמה זמן נשאר ועוד כל מיני דברים חשובים
:)
לפני שאתחיל לספר מה אני זוכר מהמשחקים, אלו הן הקבוצות (לפי A,B,C ו- D): |
 |
ה- Antelopes
רנה, קורן, שי, עמית, רודי, משה גוסמן
|
ה- Buffalo
עופר, אור, דן, ג'ון, דוד ואפילו דורי (שמנסה את כוחו באולטימייט)
|
ה- Camels
גיל, אלי, עדי, אורן, גדי וחן (מקבוצת גני יהושוע)
|
וה- Deer
תומר, ערן, גידי (גם מקבוצת גני יהושוע), משה, יוני וגעש
|
 |
|
חשוב לציין שבשלב מסוים בטורניר גיל חשב על שמות אחרים לכל קבוצה ( D למשל היה
dicks), אבל זה גיל והדמיון שלו. שמתי לב גם בטורניר ובכלליות בזמן האחרון,
שאנשים בקבוצה מתחילים ליישם כל מיני תרגילים שאנחנו עושים באימונים בזמן המשחק.
בנוסף לכך בקבוצה שלי (A) משה ואני ניהלנו כל מיני "שיחות" עם העיניים, וכך
בעצם תכננו את המהלך. הדברים האלה רק הופכים את הספורט למהנה יותר.
אני אתאר את המשחקים מנקודת המבט שלי, מהסיבה הפשוטה שזה הדבר שאני זוכר הכי
טוב (הגיוני, לא?). |
|
המשחק הראשון היה בין קבוצה A לקבוצה מספר D. הראשונה שהבקיעה הייתה קבוצה D אך כעבור זמן קצר מאוד קבוצה A השוותה. בסופו של המשחק הייתה התוצאה 5 - 3
לקבוצה D. זה היה הפסד קשה לקבוצה A (בה הייתי חבר) אך ידענו שאנחנו יכולים
לחזור.
המשחק השני שלנו היה נגד קבוצה B, שנחשבה לקבוצה הפייבוריטית לניצחון. המשחק
הלך לנו ממש טוב ובשלב מסוים, יחסית מוקדם, הובלנו עליהם 2 - 0. כבר היינו
בטוחים בניצחון שלנו כאשר בהתקפה הבאה, רנה (קפטן קבוצה A) נפצע תוך כדי ניסיון
לחטוף את הדיסק לג'ון ויצא מהטורניר עם גוש קרח על הקרסול. זאת הייתה טרגדיה לקבוצתנו האהובה, אך
המשכנו לשחק ללא הקפטן - דבר לא קל. בסופו של דבר נצחנו משחק בלתי אפשרי כמעט בתוצאה צמודה של 5 - 4. זה היה משחק מאוד אינטנסיבי, במיוחד בגלל
ששיחקנו לא רק בלי הקפטן (והשחקן הכי חזק בקבוצה) אלא גם בגלל העובדה ששיחקנו
בלי מחליפים. אני יכול להגיד על עצמי שממש קרעתי את עצמי במשחק הזה, אבל זה היה
שווה את זה. |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
|
את המשחקים הבאים הפסדנו, מיותר לציין את הסיבה, וסיימנו במקום הרביעי. בכל
תחרות אחרת הייתי ממש מבואס מהעניין, אבל בתחרות הספציפית הזו, בספורט הספציפי
הזה, לא הרגשתי מבואס בכלל, הייתי שמח. הרגשתי בדיוק כמו שהייתי מרגיש
אם הייתי מנצח את הטורניר. וזה היופי שבספורט הזה. |
 |
|
כמה מהלכים שאני זוכר מכלל הטורניר: זריקה שהייתה מכוונת למשה שהיה בקבוצה שלי
נחסמה על ידי עופר (בהגנה) שהעיף אותה חזק, אך כתוצאה מהרוח ומזווית הדיסק
הספקתי לרוץ אליה ולתפוס אותה בזמן, משם זרקתי קצר למשה ורצתי לתפוס את הדיסק
ב- EndZone, לא הבנתם... לא נורא. אבל הנה
סרטון של המהלך הזה... הוא יבלבל אתכם יותר. עוד מהלך יוצא מן הכלל הוא של דוד, כאשר היה בהגנה הצליח להביא
Layout הגנתי ענק ולהסיט מהמסלול זריקה של משה מחצי מגרש שכוונה לגעש ב- EndZone וכך מנע גול בטוח. |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
|
הגמר בטורניר היה בין קבוצה D לקבוצה C. במהלך המשחק שיחקנו דן ודוד ואני משחק
שנקרא אולטימייט פנטזי (נדמה לי...). במשחק כל אחד בוחר שחקן שהוא חושב שהוא
יעשה משהו טוב באותו מהלך. אם הוא צדק הוא מקבל נקודה ואם הוא טעה הוא מאבד
נקודה. הדבר היה חביב למדי. בסופו של המשחק קבוצה D ניצחה בקריאות "גרררררר"
אימתניות של ערן שהחליט שזה הרעש שעושה DEER. וכך גם הסתיים לו הטורניר. |
 |
|
לאחר שכולם נרגעו הסתדרנו במעגל Shoutout וכל אחד בתורו אמר משהו טוב על שחקן
אחר תוך לגימות מבירה (לא לי... לי אסור... עלק), הכריזו על המנצחים (קבוצה D)
וה- MVP - משה וחולקו הפרסים (צלחת לכל שחקן בקבוצה ועוד אחת למשה). |
 |
|
אחר כך כבר התארגן עוד איזה משחק ידידות קטן שכלל גם את החברה של משה (שאני לא
זוכר את שמה), רויטל - החברה של געש ונטע - החברה של תומר. ומי שלא שיחק התחיל
לארגן את המנגל. מדובר על סביבות השעה שבע וחצי. את המנגל עצמו ניהלו עופר,
אורן ויוני. יוני היה הנפנפן הראשי. ואחרי משהו כמו חצי שעה התחלנו לאכול,
לשתות ובעיקר, לבלות. רגע, לאכול כבר אמרתי? |
 |
|
במהלך האוכל שאלתי את דורי שאלה בנושא מעבר של שחקן מפריסטייל לאולטימייט או
מאולטימייט לפריסטייל, ובכלל כל מה שקורה בין שני התחומים. בשלב מסוים (באמצע
ההסבר המפורט והמלומד של דורי) התפרץ ערן לדבריו ואמר שאין צורך בכלל בדיון על
דבר שכזה משום שלא קיים מישהו שהתחיל לשחק אולטימייט ועבר מתישהו לפריסטייל,
אלא רק להיפך... |
|
ובנימה חיובית זו, אני מסיים את הסיקור הקטן הזה.
אז, תודה רבה שקראתם, מי ייתן ויהיו עוד הרבה טורנירים כמו הטורניר שהיה. וגם
שנה טובה לכולם (אפילו שזה מוקדם מידי).
|
|
|
|
|
|
סיקור האירוע
של ג'ון
(תרגום מאנגלית) |
שחקני אולטימייט יקרים,
ברכות לכולם על טורניר נפלא, שהיה תחרותי, כיפי ומלא ברוח המשחק. וכמובן, ברכות
לקבוצה המנצחת, the deer - תומר, גידי, געש, ערן, משה ויוני - שרוח המשחק
בקבוצה והאסטרטגיה שלה השתלמו ובגדול. וכמובן, ה- MVP הנבחר - משה על משחק שווה
מדלית זהב שלו.
|
|
|
עוד תודה מיוחדת הולכת למבקיעים המובילים. The Buffalo עם דוד ודן שהבקיעו
5 שערים כל אחד. המבקיעים המובילים
בקבוצת ה- Deer הוא געש עם 5 הבקעות ויוני עם 6 הבקעות בביצוע
יוצא מן הכלל. לקורן שהבקיע ועזר לקבוצה עם 6 הבקעות למרות הפציעה של הקפטן.
לאורן מקבוצת ה- Camels שהבקיע 6 גולים. ומלך ההבקעות של הטורניר (למרות שהוא לא
אתלט לפי דבריו) - עדי! עם התקפה מרסקת הגנות הבקיע 7 גולים, והוביל את קבוצתו
(Camels) למקום השני. |
 |
|
תודה מיוחדת מגיעה גם לגידי, חן ודורי, שעזרו בהשלמת ארבעת הקבוצות ובכך תרמו
להצלחת הטורניר. בלעדיהם היו רק 3 קבוצות - מה שהיה משפיע מאוד על הלך הטורניר
ובודאי גורם להפחתת הרגשת ההצלחה. מקווה לראות אותם יותר בעתיד בטורנירים. |
|
|
ותודה אחרונה לכל השחקנים שהגיעו לטורניר ועשו אותו כזו הצלחה. מצפה לעתיד
להסתמך על הצלחתו של טורניר זה בעשייה של טורנירים יותר גדולים ויותר טובי. ומי
יודע - אולי כמו שמשה ה- MVP אמר Laying the groundwork for the 2020 Israeli Olympic Ultimate Team!
ג'ון. |
|
|
|
|
|
הרבה תמונות
(עוד תמונות בקרוב) |
|
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
|
