הצילגרים VS היחמורים (משחק ה- DiscRunners ב"ש - ירוחם)


זהו סיכום של השלישי בסדרת המפגשים של הקבוצות הדרומיות, שנערך ביום ג', ה- 14/12/04 משעה 19:30 עד 23:00 בערך, בין קבוצת ה- DiscRunners מבאר שבע (AKA הצליגרים) לבין "היחמורים" (לא שם רשמי) מירוחם.

כתב: גלעד כהן
קבוצת ה- DiscRunners:  גלעד כהן, צבי טף, קבוצת ירוחם: גלעד אטקס



הקדמה נחוצה...
הצילגרים מבאר שבע: קבוצה עם אופי סטודנטיאלי, גיל ממוצע 27 בערך, מתאמנת פעמיים בשבוע, נוסדה בסביבות שנת 2000, מונה כ-15 קבועים, קמע: כלב בולדוג זקן.

צילגר (לא מאבן שושן): צולע בסלנג אשכנזי.

דוח פציעות ב"ש: גלעד עם קרסול נפוח מהאימון של יום א, גדעון עם תחבושת אלסטית על הברך, אלדד עם משהו בקרסול (נעדר מהמשחק), צבי עם איזה שריר קרוע ברגל.

המגרש של ב"ש: הגן הציבורי של שכונה ה'. מעלות: גדול, חינמי ,מדושא, מואר, יש כלבים ,יש קהל לפעמים.
חסרונות: משופע (לא ישר), אין ברז, יש חרא של כלבים, יש בורות (השקעים הקטנים הם הכי גרועים, כי קשה לראות אותם במהלך המשחק), כמעט כל אימון מישהו נופל קרבן לאיזה בור.

הקמע של ב"ש: כלב בולדוג אימתני, שמוליך את בעליו לפארק ה' כל יום ראשון ורביעי בשעות האימון הקבועות של הקבוצה הב"שית, ועוזר לשחקני הקבוצה בחימום ולפעמים גם במשחק. הוא (הכלב) נוהג להתמקם בצורה אסטרטגית בין שני שחקנים בזמן החימום, ולרדוף אחרי הצלחת. זה מכריח אותנו להקפיד על דיוק במסירות. כשהצלחת נופלת, הוא רץ לתפוס אותה. הוא אינו בוחל בהתגוששות על הצלחת עם השחקן הכפוף, ולאחר השגתה הוא הולך להשוויץ לבעליו עם הפרס החדש מונף אלעל. הוא לא משחרר את הצלחת אלא לאחר שמילא אותה בריר דביק וגרר אותה בבוץ. לזכותו יש לומר, שהוא לא משאיר סימני שיניים על הצלחת.

הגיעו משורות ב"ש: צבי הוותיק, איתמר הבן (של צבי), רועי החדש (תודות לרועי על המצלמה), גדעון ההנדלר, רודי המיד העמיד, גלעד ההנדלר הצולע, אדי במיד, נועם בדיפ, ויואב במיפמיפ.

בלטו בהיעדרם משורות ב"ש: איתמר המיד המתמיד, יובל המאמן, אלדד הדיפ (החלמה מהירה), מנור  רכש חדש ממדעי הדשא, מושיק אל טורו, רועי י', צוריאל הבן הצעיר של צבי, הסטודנטים האמריקאיים דאג וג'ראד, והקמע.

היחמורים מירוחם: קבוצה חדשה יחסית (תוצרת 2004), מונה כ-10 קבועים, גיל ממוצע 30 ומשהו, מתאמנת פעם בשבוע, מטפחת נבחרת עתודה צעירה ומבטיחה (הבנים של).

המגרש של ירוחם: על הרחוב הראשי ליד המתנ"ס, יש דשא ציבורי בגודל של איזה מגרש כדורגל או שניים, עם תאורה והכל. כמו שצריך.

בלט בהיעדרו משורות ירוחם: דותן - הכוכב של הקבוצה (מילואים).

דור ההמשך (אריה, ניצן, חצב, יאיר, אורי ועמית): הילדים של שחקני ירוחם הקשישים שמתחילים לשחק ברצינות

אז מה היה לנו שם?  
מתאבנים: חימום מסירות תפיסות (כחצי שעה).

מנה ראשונה: משחק מעורב קצר עד 4 נק' לחימום הקנה. הקבוצה של נועם וגדעון נצחה 4-1 אם אינני טועה.
מנה עיקרית: משחק אורגני 7X7, מבוגרים בלבד, שני מחליפים בכל צד, הצילגרים של ב"ש נגד היחמורים של ירוחם. המשחק נפתח בשלישיית גולים של הצילגרים. ראיתי שזה לא כוחות, אז החלטתי להניח את המצלמה ולעזור קצת ליחמורים (שנגדי) ונכנסתי לשחק בשורות ב"ש עם הקרסול הנפוח שלי (ילדים - אל תנסו את זה בבית) בתפקיד ההנדלר הצולע.

היחמורים, בראשות גלעד, השיבו מלחמה, והגיעו לתוצאה 5-4 לאורחים. אחוריזה הייתה תפנית במשחק, שנגמרה ב- 15-7 בערך (לאורחים). השעה הייתה רבע לעשר, וחלק מהצילגרים היו צריכים לחזור לבירת הנגב ללילה. לא לפני שנגררו לתמונה משותפת.

קינוח: רוב היחמורים נשארו וארבעה צילגרים: צבי, גלעד (אנוכי), איתמר ורועי. אימצנו (לשורות ב"ש) את גלעד מירוחם ואת שני ילדיו הצעירים, וארגנו משחק חצי מעורב. הגלעדים ניצחו 10 - 5 בערך. יש לומר שגם הילדים השתתפו באופן פעיל במשחק, ואחד מהם תפס פורהנד נמרץ בזון (in the zone).

המצטיינים של הערב: איתמר הבן, שתפס איזה כמה צלחות בזון, גלעד (מב"ש) שכבש(תי) ובישל(תי) למרות הפציעה, גלעד מירוחם שהפגין רוח קרבית כל הערב, רץ ללא הפסקה וניהל את המשחק, רמי הירוחמי (הגבוה) שתפס כמה בזון, והתרוצץ לא מעט.
מסקנות האירוע:
  1. יש להרבות במפגשים רב קבוצתיים.
  2. יש לסתום את הבורות של פארק ה' כדי שלא נצטרך לצלוע לירוחם לשחק אולטימייט, או למצוא מגרש חלופי.
  3. ב"ש: יש לעבוד על זריקות והטעיות, תנועה במגרש, תפיסות.
  4. ירוחם: יש לעבוד על זריקות, תנועה במגרש והגנה, ואולי לשקול לעבור לפעמיים בשבוע...
  5. ירוחם: למרות ההפסד 'הצורב' קבוצת ירוחם בונה על עתודת הצעירים שתשיב את כבודה האבוד ובעתיד בקרוב