THE 1st Israeli Freestyle Championships 2004
|
|
אליפות הארץ הראשונה בפריסטייל. התמונות, הסרטים, קליפים
ועוד הרבה הרבה. אחרי אירוע כזה כל מה שנותר הוא לעשות עוד אחד יותר גדול ועדיף
בים. האירוע הזה עבר כל כך הרבה תהפוכות, תאריכים וספונסרים שבסופו של דבר
היינו צריכים להרים אותו לבד, ויש כבוד. אין דבר שאי אפשר לבצע עם ה-
Spirit שלנו.
תודות לכולם על העזרה
|
קישורים: קליפ, סרטים נוספים, חוקי פריסטייל, פורום פריסטייל, ההזמנה לאירוע |
לפני הכל.... אם אתם שואלים איפה כל הרוטינות הנה הן:
כנסו ל- www.gmail.com,
שם משתמש: Frisbee.co.il;
סיסמא: UnderGround,
תריצו חיפוש עם שם האדם שעשה את הרוטינה אם פשוט את "WMV"
אנחנו מבקשים מכולם לצפות בלבד ולא למחוק משהו משם - בסה"כ
זו תיבת דואר שמשתמשת אותנו לאחסן דברים זמניים.
|
אליפות הארץ הראשונה בפריסטייל מאת: איל בנין "יש תחרויות של זה?" זה אחד המשפטים הראשונים ששואלים כשרואים לראשונה "ג'אם" של פריסטייל איכותי.. "כן, בכל שנה מתקיימות תחרויות בכל רחבי העולם, האנשים שממש בתוך זה נוסעים מרחקים אדירים כל שנה בשביל מספר ימים של אקסטזת פריסטייל בפארקים, חופים ואולמות!!!" אוקיי, אז אמנם לפעמים אנשים מתרחקים ממני מעט בגלל ההתלהבות שלי, אבל המודעות בציבור עולה ויותר אנשים מבינים שפריסבי זה יותר מתתיכת פלסטיק שזורקים לכלב או חפץ מצוין לנפנוף מעל אש המנגל. "אז למה בארץ עדיין לא עשו אף תחרות?" אז זהו, שעשו... ב25 לדצמבר 2004 הייתה תחרות פריסטייל ראשונה בארץ. עברו מספר חודשים אבל הגיע הזמן שמישהו יכתוב משהו על האירוע, בתחרויות בחו"ל נהוג שמי שניצח בתחרות יכתוב את הסיקור. לפני הסיקור, מעט פרטים יבשים על התחרות: תחרות אינדור (אולם סגור בסביון) 24 משתתפים – 12 זוגות – 6 זוגות בכל "בית". לכל זוג 3 דקות עם מוסיקה שהם בוחרים. בית א' שופט את בית ב' ולהפך. 2 זוגות מכל בית ממשיכים לגמר, שאותו שופטים שחקנים משני הבתים. התוצאות: מקום ראשון: איל בנין וינון ורנר. מקום שני: דורי יניב ואסף צימט. מקום שלישי: ארנון אביצור ואוריאל חלד. מקום רביעי: דן לוסטיגר וציון בדש. בנוסף, בספורט הפריסבי ובמיוחד בפריסטייל שמים דגש על עניין רוח המשחק ("Spirit of the game"). לכן ישנו פרס שנקרא פרס ה"ספיריט" – אותו מקבל השחקן שמרבית השחקנים רשמו בחשאיות על פתק את שמו כמתאים לפרס זה – ה"כללים" לבחירה נובעים אצל כל פריסטיילר מדברים שונים. באליפות ישראל לקח את פרס הspirit ארנון אביצור. ערכות שחקן: כל מתחרה קיבל בתחילת התחרות ערכת שחקן. ערכה זו הייתה חולצת האירוע, צלחת פריסטייל תקנית במשקל 160 גרם של חברת Discraft, ותיק כתף בעיצוב מתאים לציוד פריסטייל, של חברת "דויטר" הגרמנית, שעליו רקום סמל עמותת FLOW, אל תיק זה הוצמדה צלחת מיניאטורית עם עיצוב מיוחד, בצבע תואם לחולצות. הפרסים היו: מקום שלישי – חולצה של חברת דויטר. מקום שני – חולצה של חברת דויטר וצלחת Flashflight. מקום ראשון – חולצה של חברת דויטר, צלחת Flashflight, וDVD הדרכתי לפריסטייל פריסבי, שהופק ע"י השחקנים המובילים בתחום. שלושת המקומות הראשונים קיבלו (כל אחד מבני הזוג) שלט למזכרת שבו מצוין שם האירוע והמקום בו זכו. הסיקור: אחרי שמובן לשני הצדדים (אני מקווה) מה פחות או יותר קרה שם "לפני שהבלגאן התחיל", אני יכול להתחיל את הסיפור שלי באותו היום. זה היה יום סגרירי למדי, הרוחות נשבו חזק והקור הכאיב לאצבעות שניסו לתפוס בצורות שונות שמערבות איברי גוף שונים ומשלבות תנוחות מוזרות, לא יום טוב לשחק בחוץ. זה לא מה שחשבו מעט השחקנים שהקדימו להגיע, ואני ביניהם. נכנסו לאולם וכולם עזרו במה שיכלו. פרשנו את הציוד והקמנו את האזורים השונים בתחרות: עמדת חלוקת ערכות השחקן, עמדות השיפוט, חישוב התוצאות והסאונד. הבאנרים כבר היו תלויים במקומם, ליד ההתרגשות, מוכנים לכל השחקנים והצופים, שהתחילו לזרום לאולם. מהר מאוד עשרות צלחות התעופפו בכל חלקי האולם, כשבכל מקום עומדים מבוגרים נשים וטף, כולם אוחזים, זורקים, או תופסים צלחות. מי שהתעורר בו לפתע רעב התיישב ביציע ואכל נקניקיות מדוכן האוכל והשתייה שנכלל באירגון האירוע. השעה התקרבה, המתחרים קיבלו את ערכות השחקן והתחילו להתחמם ולהתאמן על התרגילים הכי לוהטים שלהם לקראת הרוטינה של חצי הגמר. הרחבה התרוקנה והקהל היה מוכן. יפה לא? הקהל מוכן.. אפשר להתחיל.. לא כל כך קל כמו שחושבים – שלוש דקות, את\ה והזוג שלך, לבד, עם צלחת מעופפת.. איך בכלל שופטים את זה?! אפשר לקרוא את החוקים המלאים בכתובת הבאה: חוקי פריסטייל זוג אחרי זוג, בכל קטע מוסיקה אחרת, אוירה שונה, סגנון משחק שונה, אבל למרות כל זה, הקהל מתנהג כמו שקהל צריך להתנהג – בוכה וצוחק במקומות הנכונים. למרות שהם יושבים שם ביציע, או מאחורי עמדות השיפוט, או בצד האולם, מחכים לתורם, כל הנוכחים נמצאים עם הזוגות במהלך הקטעים, כשרצף תרגילים מצליח הקהל מוחא כפיים, אם התרגיל מסובך וקשה הנשימה של כולם נעצרת ועם התפיסה נשמעות שאגות באולם, כשצלחת נופלת הקהל נאנח... בקיצור, להתחרות זאת הרגשה מעולה, ולמעשה אין ממש הגבלת כניסה והשתתפות מסוג זה, כל אחד שיודע לשחק עם בן זוג, לא משנה באיזו רמה, יכול להתחרות. מכיוון שפריסטייל פריסבי הוא ענף ספורט חופשי\ אמנות, אין גבול למה שאפשר לעשות בשלוש דקות. חלק מהזוגות הספיקו להתכונן לתחרות אבל זוגות מסויימים רק הכירו באותו היום ושיחקו יחד בפעם הראשונה. מה עושים? "מאלתרים." נשמע פשוט, אבל למעשה זה קשה מאוד. כשהמוסיקה מתחילה והאדרנלין זוכר, אם לא מתאמנים מספיק לפני, כל התכנונים והמהלכים המשותפים פתאום נשכחים, מתי אני מוסר לו ככה, ואז באיזה שלב אני תופס מאחורי הגב? אה נכון, אחרי שהוא מקפיץ מתחת לרגל... ואחרי זה מה אני עושה? הופך את הצלחת ומוסר לו? אופס! הוא צריך להספיק לעשות סיבוב.. הנה הצלחת נפלה.. וגם כשזה קורה מרימים את הצלחת ומנסים שוב, או ממשיכים הלאה, בכל מקרה הקהל ישתגע. בין חצי הגמר לגמר עלו לשחק שלשות אקראיות לשחק במשך שתי דקות, בשלב זה 4 הזוגות שעלו מחצי הגמר חזרו על המהלכים בראשם ובגופם והמתח (אצלנו לפחות) היה עצום. למרות שהם לא פריסטיילרים, תומר קראוטהמר ודויד ליבנת הופיעו בקטע משלהם, שמשלב בתוכו בעיקר רוח משחק, ופחות פריסטייל... השניים הגיעו לבושים בהתאם, כשבעודם יושבים על כסאות חוף ים, סובבו צלחות שהודבקו לחוט שנתלה ממקלות דמוי חכות שהם מחזיקים. לאורך הקטע הם חיקו תנועות של שחקנים שונים מהתחרות והצחיקו את כולם. זה הסיפור שלי, היה שווה כל רגע של אימונים מפרכים, בפעם המי יודע כמה, תודה ינון. לסיום בחרתי להעתיק מספר שורות שהפרטנר שלי למקום הראשון כתב פעם בפורום באתר זה: "כל מי שפרגן ונתן לנו מחמאות- אתם לא מבינים עד כמה חממתם לי את הלב! זה היה אחד הימים עם ההרגשה הכי טובה בחיים שלי! אתם פשוט אנשים מובחרים אחד אחד!! זה באמת הספיריט. תודה תודה תודה!! (נו.. אני חייב לסיים כי הבטחתי קצר.. פירוט נוסף תמצאו בכתבה שלי כשאני אסיים אותה) " איל THE GITIS בנין |
  |
קליפ מהתחרות: בעריכה מטורפת של: Daniel the Sick Spider Wexler |
 |
 |
|
 |
 |
|
 |
 |
|
 |
 |
|
 |
 |
|
 |
 |
|
 |
 |
|
 |
 |
|
 |
 |
|
 |
 |
|
סיקור נוסף: דורי יניב הרגשתם פעם מה זה לתכנן אירוע, לראות אותו בראש, את כל הפרטים, לסגור את כל הקצוות ובסוף לקבל בראש מהספונסרים? זהו סיפור המסע של אליפות הארץ הראשונה בפריסטייל..... הנה כמה תזכורות: 17/08/04 - "התכנון של ה- 28 - אליפות הארץ בפריסטייל כרגע מבוטל. זה עקב שינוי פתאומי של מי עדן מהיום אחר הצהריים וחשוב לנו לעדכן אתכם בהקדם האפשרי. הסיבה לכך היא שהם רוצים לעשות פרסום טוב יותר לחוף וגם לעשות פרסום טוב יותר שלנו." 24/08/04 - "כל מי שמתכנן להתחרות מתבקש להגיע
לפגישת שחקנים ב- 28 לחודש (יום שבת). זוכרים את הפגישה הזו? היה חבלז..... מצד אל צד, מתאריך לתאריך, ביידים של אנשים שלא מבינים שאין לנו רצון וזמן לזוז לאט ו/או לעשות את התחרות ביום שלישי בין 10:00 ל- 14:00. חודשים רבים חשבנו וחשבנו עד שהצלחנו להקים צוות תותח שהרים אירוע ****. אין מה לעשות, שרוצים לעשות משהו, עדיף לעשות אותו לבד עם החברים והכי טוב עם שחקנים. וכמו בכל אירוע, חילקנו תפקידים והתחלנו לחפש ספונסרים. כאן מגיעות כמה מילים טובות לדרור מדויטר ששיחק אותה בגדול ועשה לנו מחיר מעולה על התיקים שלו. תיקים ברמה עולמית שכמובן הגיעו ללא לוגו של FLOW. כל פרט באירוע הזה היה מושקע והיו הרבה אנשים ששרפו לילות בחיפושים אחרי בית ריקמה שיודע לרקום בלי לסגור את הכיס של התיק - נשמע לי מה זה בסיסי... הספונסרים השניים ששיחקו אותה היו Discraft, שממשיכים להזין אותנו בצלחות פריסטייל הטובות בעולם (נראה לי שבארץ יש את הדרישה הגדולה ביותר לצלחות האלה...). ולסיום גם FlashFlight תרמו כמה צלחות. עוד ספונסרים רצו להיכנס אבל החלטנו להשאיר את האירוע מצומצם ופנימי בעיקר בשביל הלימוד ובעיקר בשביל להרים אירוע צעקות בקיץ 2005. מעבר להכנת ערכת השחקנים כמובן היה לנו אחראי רישום, אחראי חשמלים, תקנון וכו'. כולם עבדו בצורה מושלמת והגיעו ליום האירוע מוקדם בבוקר להכין את האולם. אני חייב לומר שכל השחקנים שהגיעו מוקדם תרמו ועזרו והיתה פשוט אווירה טובה. האירוע עצמו זרם היטב, רוטינות מגניבות של כולם וחלק מהאנשים אפילו עלו ואילתרו. כבוד גדול לעדי פרויינד ולאיציק ביציק עכביש (הוא צריך להכיר את וכסלר עם השם שלו) שלא תכננו להתחרות ועלו לבמה ללא תכנית מוכנה מראש - זה Spirit. גם ארנון The Murph שיחק אותה עם בחירת בן זוג (לא אני) צעיר יחסית - אוריאל חלד (אומרים עליו שהוא שחקן אולטימייט בנפש עכשיו. מידי פעם הוא דופק ספינינג גיטיס ב- endzone). הצחוקים ברוטינה של ארנון ואוריאל היו שהם הכינו מספרים מראש לתרגילים שלהם - יענו ארנון עושה 2 עם היד וזה אומר משהו. השמועות מספרות שבזמן ההופעה אף אחד מהם לא זכר את הסימונים אבל הם סימנו בכל מקרה בלי לדעת מה יבוא. והנה כמה תגובות מפורום פריסטייל: "היה מקסים, היה מדהים.
"באמת נהנתי ..
OK, אז מה לא היה לנו שם????? שיפוט - (נא לא להתייחס לאנשים הספציפיים בתמונה). בכל מקרה, לשפוט פריסטייל זה משהו מאוד קשה ואחת הסיבות שעשינו את התחרות הייתה ללמד את כולם את מערכת השיפוט ולצבור ניסיון. גם בעולם היום קשה למצוא שופטי פריסטייל טובים. קשה מאוד לשפוט Difficulty מכיוון שצריך עין מאוד מיומנת לקרוא את כל המהלכים, כיוון סיבוב של הצלחת, עם הספין או נגד, תנועות גוף וכו'. את הקטגוריות האחרות יותר קל לשפוט אבל גם הן לא טריוויאליות. מבט על טפסי השיפוט הראה לי ולארנון, כפי שציפינו, שהיו הרבה בעיות לשופטים ומידי פעם לא היה קשר כל כך לרוטינה עצמה - נו מילא...כל עוד הטעויות חוזרות על עצמן יש בסיס משותף ולכולם טוב. כרוז - היה חסר מאוד. מידי פעם אנשים לקחו את המיקרופון ודיברו טיפה אבל לא היה לנו כרוז תותח שהנחה את האירוע כמו שצריך - ע"פ הממצאים נראה לנו שתמנונלה (דביר סנלה) מסוגל לזה. הוא הנחה את תחרות הדיוק בזמן ההפסקה ונתן שם Show מעולה. שופט ראשי ותוצאות - גם זה היה חסר. את התפקיד מילא כל פעם שחקן אחר ולמזלנו עמית פלד הסכים להקליד את כל הנתונים ולערוך את כל התוצאות (אולי בגלל זה לא לקחתי ראשון....J). וזהו........... אההההההההההההה רגע!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! אם חשבנו שהכל הסתיים לו חיכתה לנו הפתעה גדולה. מתוך השירותים של אולם סביון (תודות למייקי טננבאום על הרשות לשימוש) אצו רצו להם שני דייגים מוזרים. חולצות כתומות, דליים, חכות עם פיתיון בצורת צלחת (אה, בעצם זה היה צלחת) וזוג כסאות נח. למראה המוזר של שני החברה האלה, כל הקהל נשאר לרגע בשוק וגם כל הפריסטיילרים, שלא האמינו שיכול להיות מישהו יותר מטורף מהם. שני דייגי האולטימייט שיחקו אותה בגדול והרימו SHOW מהסרטים. יש לנו עוד הרבה ללמוד מהם. אני הייתי נותן להם בקטגוריה של Artistic Impression ניקוד של 10. זה כבר פתיחה טובה לרוטינה. ועכשיו באמת לסיום אני רוצה להודות לכל הצוות המסור שהיה חלק מתכנון וביצוע האירוע: ארנון אביצור, תומר קראוטהמר, עמית DDC גייגר (גלידה ב- 1.90), איתי גל, בן שבשובה וייסברג, נועה שבלונות אלמרו, ניר חרמוני, ינון ורנר, איל בנין, מייקי טננבאום וכמובן לכל מי שעזר בזמן האירוע ואחריו. נב, |
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
|
 |
 |
|
 |
 |
|
 |
 |
|
 |
 |
|
 |
 |
|
 |
 |
|
 |
 |
|
 |
 |
|
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
||
 |
 |
 |
