מדריכים: דורי יניב, שמעון מימרן, דורון תם, הילה יניב
סיכום (נכתב ע"י דורי)
6:30 בבוקר, טלפון:
>הילה: הלו דורי?
>דורי: הילה, מה עניינים?
>הילה: יש אצלכם גשם?
>דורי: יש מבול, ורוחות חבל על הזמן, מה עושים?
>הילה: אני אבדוק מה קורה ואודיע לך ב- 7:00
בקיצור כך התחיל לו היום, בשיחות טלפון ובדיקות מזג האוויר. אני, במקביל הערתי כבר את שמעון ודורון ואמרתי להם להיות מוכנים להקפצה. ב- 7:30 התקבלה החלטה שלוקחים סיכון ומגיעים לווינגייט. ארזתי מייד את כל הציוד והודעתי לדורון שיצא מהר מהבית (ושלא יאכל כלום, "אני מכין לך סנדביץ'").
האימון היה צריך להתחיל ב- 8:15, אך עקב הפקקים לא היה סיכוי שנגיע בזמן. כדי לחסוך זמנים ביקשתי מהילה שתרכז את כל החניכות (והחניכים) ותתחיל להעביר להם חימום. בסופו של דבר העגנו בסביבות 8:30 ומיד התחלנו בהדרכה.
קודם כל הצגתי את המדריכים שמעון ודורון וכמובן את עצמי. התחלנו בחימום מיוחד לפריסבי (עבודה על פרקי יד כתפיים וכו'), אך לאחר 5 דקות התחיל גשם חזק שמנע מאיתנו להמשיך לעמוד בחוץ. מיד שינינו אסטרטגיה וחיפשנו אולמות סגורים (למזלינו היו כשלושה אולמות קטנים). ריכזנו את כולם באחד האולמות המשכנו את החימום וביצענו (הילה ואני) הדגמה של זריקת Backhand,Forehand ותפיסה מאחורי הגב. אמרנו לכולם שזה חומר הלימוד של היום ואנחנו נשמח אם הם יגיעו לרמה הזו (כמובן שזה נראה מאוד קל שאנחנו מדגימים אבל אף אחד לא ידע מה מצפה לו).
חילקנו את הקבוצה לשלוש קבוצות קטנות (כ- 15 איש בקבוצה) וכל אחד מהמדריכים (הילה, שמעון ודורון) לקח קבוצה לאולם והתחיל לאמן אותה. אני עברתי בין האולמות ונתתי טיפים לכל מי שביקש. האווירה הייתה מגניבה לאללה, כולם זרקו צלחות ושמחו. מרוב השימחה הרבה אנשים לא ידעו לאן הם זורקים, ולכן היה צורך מידי פעם לעצור את האימון ולהסביר לכולם שהמטרה היא לדייק ולא להרוג את האנשים בשורה ממול. החלק הזה עבר די בהצלחה והיו אנשים שהצליחו להשתלט על כל החומר ומעבר לו.
לאחר מכן ריכזנו את כולם שוב באולם אחד והחלטנו לבצע תחרות בין הקבוצות במסלול (שטח אדמה ענק, עם שלולית באמצע מהגשם). התחרות כללה מספר קבוצות ומירוץ שליחים מסוג Discathon. על כל מתחרה לרוץ (עם שתי צלחות כאשר הוא זורק אחת ולפני שהוא מרים אותה הוא זורק את השניה וכך מתקדם) ולבצע מסלול בצורת 8 סביב שני קונוסים. ברגע שהוא מסיים הוא מעביר את הצלחות למתחרה הבא בתור וכך עד שכל השחקנים בקבוצה מבצעים את המסלול. בנוסף, הכנסנו גם כמה שכיבות שמיכה אחרי כל ריצה (בכל זאת קורס מדסיות לא???).
כולם ירדו למסלול והסתדרו בשתי קבוצות, התחלנו לרוץ אבל... פתאום התחילה רוח נוראית ואף אחד לא יכול היה לזרוק את הצלחות מול הרוח (אפילו אני התקשתי, אז כנראה שהיה באמת משהו עצבני), בנוסף לכל הצרות התחיל גם גשם מעצבן שהרטיב את כולם (וגם את הציוד שלנו...לא נעים). אבל הקבוצות לא התיאשו ובשינוי חוקים קטן (מותר לחזור בספרינט עם שתי הצלחות ביד במקום לזרוק אותן מול הרוח) התחרות זרמה והקבוצה של איברהים נצחה (איברהים אל תגיד שאני לא נותן לך כבוד כאן...). בכל מקרה היה מאוד נחמד ובזמן שכולם ברחו מהגשם, עשינו גם תצוגת Distance.
לשיחת הסיכום (לאחר שחיכינו לאולם במשך 15 דקות, בגשם וברוח), הצלחנו לאסוף את שארית האנשים (כי משום מה רובם נעלמו למבחני חדר כושר... מדסניקיות או לא???) וקיבלנו משוב על היום. בנוסף, הדגמנו סוגי זריקות ותפיסות ואפילו Freestyle (היו כמה שניסו לסובב צלחת על האצבע... מורן יש לך עתיד).
לסיכום: החניכים נהנו מאוד, אמרו שזו יציאה מהשגרה, שאפשר לשלב פריסבי באימונים ואפילו היו כמה ששינו את התכניות לסוף השבוע (מי שלא מבין, הם מתכוונים לשחק פריסבי). לדעתי היו הרבה מאוד קשיים ביום הזה, אם זה מזג האוויר ואם קשיים טכניים אחרים, אבל אני חושב שהצלחנו להעביר הדרכה די טובה. והכי חשוב שכולם נהנו. אני רוצה להודות לכל החניכות והחניכים שלקחו חלק בפעילות ולא התייאשו מהגשם, לדורון ולשמעון על העזרה (אני בטוח שגם אתם נהניתם. קלטתי אתכם...) ובמיוחד להילה שבזכותה בכלל יצא האירוע הזה לפועל.
דורי יניב
|
|
|
|
|
|
|
|
|