הזמנה לאירוע >>

סיכום 27 לאוגוסט

כמעט רבע שעה עברה עד שהבודקים נתנו להם לעבור עם כמות הציוד המטורפת שהייתה שם אבל בסוף הכל היה בסדר. הלכנו לכיוון המקום שבו התמקמנו, כל אחד תפס תפקיד, ינון צילם, וביחד פתחנו את הכיסוי, הצבנו את האוהל, פרסנו את השלט ואז התברר ש.... חסר בורג מרכזי :/ . מהר שלחנו את איל שבריצה הביא בורג מהאוטו והציל את המצב ולאחר מעט זמן היינו מוצבים ומוכנים לפעולה.

התחלנו במשחק קטן של FLOW אחד עם השני, מעט Nail Delay, קצת Brushing וכמו שניחשתם לא עבר הרבה זמן (האמת שלא עברו יותר מ- 10 דקות) עד שאנשים התחילו לשים לב ורצו לנסות גם.
כל מדריך תפס אנשים והתחלנו ללמד אותם את הבסיס (אני קיבלתי 2 בנות בעלות פוטנציאל אדיר בפריסבי – הן זרקו ישר, תפסו מאחורי הגב ואפילו מתחת לרגל ישר בפעמים הראשונות, ניתן לראות תמונות שלי איתן). אנשים אחרים, שראו מלא אנשים משחקים פריסבי, מיהרו לבוא גם הם ותוך זמן קצר כל האזור שבו שיחקנו התמלא בצלחות באוויר. כולם מאוד נהנו ולאט לאט התחיל להחשיך. בשלב זה עשינו מעין מופע קטן (שלא התקרב למה שעשינו אחר כך – פרטים בהמשך) שאנשים מאוד נהנו לראות ואפילו משך קהל לא קטן.

החושך ירד. עכשיו על החוף נמצאים רק אנשים עייפים שלא מעוניינים שיטרידו אותם. קיפלנו את האוהל, אספנו את הציוד והלכנו לשים הכל במכונית חוץ ממספר צלחות. שתינו לנו קצת ספרייט (איך לא) ומכיוון שלנו היה עוד הרבה כח, החלטנו שצריך לעבור למקום יותר...
סוער... ;)

לאחר שיחה קטנה של דורי עם הדי-ג'יי ועוד כמה אנשים קיבלנו אישור לשחק באמצע רחבת הריקודים המרכזית! (כן, כן! מה ששמעתם). בשלב זה, אני נכנסתי לתא הדי-ג'יי ואחרי דיבור עם הדי-ג'יי ארגנתי קצת מוסיקה קופצנית ומתאימה לפריסטייל (ושוב תודה לדי-ג'יי האדיב שבחר מוסיקה מתאימה אחרי שניסיתי להסביר לו מה אנחנו צריכים ומה אנחנו הולכים לעשות).

ינון ודורי נכנסו להם בזהירות ובקושי אל תוך אמצע הרחבה והתחילו להתמסר מה שגרם לאנשים לזוז ולזוז עד שנוצר מעגל ענקי מסביב לכל הרחבה שצפה ב – FLOW שינון ודורי עשו. לאחר משחק קצר, החלפתי את דורי וביחד עם ינון עשינו קטע פריסטייל מדהים (שכלל גם את הקטע שלנו מהתחרות MTA ). וכך יצא שמאות אנשים (כן, תאמינו, מאות!) צפו בהופעה של הפריסבי ונהנו מאוד (את הכל יש לנו בוידאו ואני מקווה שבקרוב ניתן יהיה לראות את זה באתר).

מיד לאחר מכן עשינו תחרות של דברים בסיסיים בפריסטייל לאנשים מתחילים:
בחרנו כל פעם שלישייה אחרת ונתנו להם לנסות לתפוס מאחורי הגב, כמובן שכולם היו בטוחים שזה דבר ממש קל אבל אחרי שהצלחת נפלה להם על הרצפה והמשיכה ליפול גם בהמשך – הם הבינו שיש על מה להתאמן. לקראת הסוף נתנו גם לכמה אנשים לנסות Nail Delay בעזרתו של דורי ואז לבד. השיא היה אדם שהצליח להחזיק 3 שניות לבד.

תצוגת הפריסטייל והתחרות הקטנה שארגנו שם הייתה ללא ספק שיא הערב מבחינתנו ואפילו גם מבחינת האנשים במקום שראו ספורט חדש והתלהבו ממנו! לאחר התחרות הזאת כולם חזרו לרקוד ואנחנו זזנו הצידה ונחנו מעט.
אליי לעומת זאת, הגיעה ילדה חמודה בשם נטע שמאחוריה עמדו עוד מספר בנות וטענה שאני הוא התאום האבוד של תום פישמן מרעננה \: (הכוונה היא שאני נראה בדיוק כמוהו והן גם אמרו שאני מדבר כמוהו, למי שלא הבין). היה נחמד להכיר אותה, אני חייכתי, נתתי לה כרטיס של האתר וחשבתי שבזה נגמר הסיפור אבל מסתבר שלא....

לאחר שנחנו קצת התיישבנו לאכול פיצה. אז פגשנו עוד ילדה נחמדה בשם מאיה שניסיתי ללמד לשחק כי היא לא הייתה בהדרכות והגיעה מאוחר אבל עקב המקום הקטן שהיה והחושך זה לא היה הצלחה. אז: מאיה! את מוזמנת להגיע להרצליה ואני אשמח ללמד אותך! (למרות שאת מאשדוד).

*עכשיו קטע מעניין – The Chair Catcher

ינון הלך לקנות פיצה לכולם ובזמן שאנחנו יושבים בשולחן הגיע לה אישה אחת שפשוט תפסה את הכסא הריק של ינון, לקחה אותו לשולחן ליד והתיישבה עליו ליד חברה שלה. (זה לא שהאישה מבוגרת וגם לא קטנה במיוחד, בסביבות עשרים ומשהו כנראה). הסתכלנו אחד על השני בפליאה וחשבנו שמדובר כנראה בטעות תמימה והערנו לאישה. היא לא הראתה שום סימני התייחסות ואחרי שלוש פעמים היא הודיעה שלא אכפת לה בכלל ושיש עוד הרבה כסאות. הסברנו לה שהכסא תפוס ושאם יש הרבה כסאות היא יכולה לקחת אחד לעצמה. גם ניסיונות יותר חזקים לא העלו כלום והאישה הייתה אנטיפטית ביותר והתנהגה בצורה מגעילה. ניתן לראות תמונות שלה בחלק של התמונות, לא יהיה קשה לזהות אותה – היא זאת שמופיעה בתמונות ביחד עם כסא מעל הראש שלה...

עקב התנהגותה המגעילה החלטנו שכל מי שירצה יכול להקדיש לה משפט קטן ואתם מוזמנים לשלוח למייל שלי (מופיע בסוף הכתבה)

*בחזרה לכתבה

ינון חזר עם האוכל והתחלנו לאכול. אז הגיע עוד בנאדם שפנה אלי בטענה לקשר משפחתי ל... (כן, ניחשתם) תום פישמן! הסברתי גם לו שאני לא מכיר את האיש ותוך מספר דקות סיימנו לאכול.

לפני שהלכנו למופע של "החברים של נטאשה" החלטנו לעשות עוד מספר תמונות של המדריכים וכמובן של אנשים עם צלחות. אז פגשנו צמד בנות נחמד שהסכים להחזיק צלחות ולהתנשק מול המצלמה (בשביל הפרוטוקול, זה היה רעיון שלהן, לא שלנו...) וגם את זה ניתן לראות בחלק של התמונות.

מיד לאחר מכן הלכנו אל הבמה המרכזית שם פגשתי עוד 5 אנשים (!) שבדקו אם אני תום פישמן (זה כבר התחיל להיות בין מעצבן למצחיק ופשוט הסברתי להם שאני בן דוד שני שלו וכל מיני שטויות. גם תמונה שלהם יש).
למרות שהיינו במתחם הבמה המרכזית, ראינו שיש שם הרבה שטח ולכן פשוט התחלנו לשחק גם שם מול היציע עד שההופעה התחילה.

זהו, אז התחילה הופעה ענקית של "החברים של נטאשה" על במה ענקית עם תאורה מדהימה (קוקה-קולה בהחלט השקיעו בזה).

בקיצור, היה אחלה של יום, הרבה אנשים נחשפו לספורט הזה ואפילו מאוד התלהבו ממנו (ניתן לראות בתמונות אפילו שוטר וקצין בכיר מהאירוע עם הצלחות). שיחקנו מלא, הוצאנו את הכח, אבל בסך הכל – נהנו !

אז אם יש לכם תגובות, הארות, הערות, שאלות (או אם אתן אלונה או שיר – התלמידות החמודות והמוכשרות שלי שהזכרתי בתחילת הכתבה) אתם מוזמנים לכתוב אליי (ואני מאוד אשמח אם תעשו את זה) ל:
E-mail / Messenger : oronwerner@hotmail.co.il
ICQ: 96296453

זהו חבר'ה, עד לפעם הבאה,

Play Counter

אורון

כל התמונות >>

והנה הסרט הראשון שמתאר את מה שקרה שם באמת (תודות לאורון על העריכה):

סרטון ניצנים מהתחלה ועד הסוף - אורך 1:30, גודל 5.04 מגה, פורמט AVI (דורש DIVX עדכני).

סיכום 21 לאוגוסט

סיכום 20 לאוגוסט

יצאנו לדרכינו בן וייסברג ואני (דורי) מצויידים בחולצות מדריך של FLOW ותגי שם. לא ידענו מה עומד מולנו אבל מהר מאוד הכל התחיל להתבהר. הגענו לקופות הכרטיסים, שם חיכו לנו הצמידים כמו שהובטח (אני חייב לציין את ענת מפרו-מרקט לטובה כאן) וגם תו חניה, ממש סלבריטאים.

טוב הגענו לכפר, סרקנו את השטח, בעיקר את החמודות (שהיו בכיתה ח' נראה לי....) והתחלנו במלאכה. הרבצנו משחק שמשך הרבה קהל וגם הגיעו לנו תלמידים חלקם רציניים וחלקם פחות. מה שכן, השומרים במקום התעניינו מאוד.

אחרי כמה שעות לימוד הגיע הזמן לסשן הסופי, בנקודה הזו רצועת החוף שלנו כבר הייתה מלאה בצלחות והיה הרבה קהל. התחלנו לשחק והיה פשוט אדיר, כמובן שצילמנו ושלחנו אנשים לאתר. לקראת סיום עברנו דרך אחת הבמות ושם היה באמת ענק. מעגל של אנשים מסביב וכולם מרותקים. אפילו לקחנו מישהו מהקהל לנסות, זה עבד מדהים.

חזרנו לנו מאושרים ושרים כל הדרך. אם מישהו היה איתנו באוטו סביר להניח שהוא היה שולח אותנו ישירות לאישפוז, אבל זה חלק מה- Spirit.

תמונות נוספות >>