קישורים:

הסיפור של דביר תמנונלה:

אז למי שעדיין לא יודע אני מאבטח בביה"ס שקד ברעננה, ומזה הרבה זמן אני מנסה להכניס את הפריסבי לביה"ס... הנסיון הראשון היה ביום הבריאות, זה לא הלך בגלל שזה נפל על קורס מאמנים בווינגיט, אז החלטנו שאנחנו דוחים את זה ליום ספורט...

והנה זה הגיע לאחר שאני וגלית (המורה לספורט והמארגנת של היום כולו) רדפנו קצת אחרי דורי בסוף גם הצלחנו לתפוס אותו ולקבוע איתו... היא מאוד שמחה רק החיוך שהיה מרוח לה על הפנים העיד שירדה לה אבן גדולה מהלב, היא אמרה שהוא מאוד נחמד אבל יש בעיה עם הזמן, מוקצבות לו 10 דקות לכל כיתה, וזה אומר שאי אפשר ללמד שום דבר בזמן הזה, אז צריך לבנות משהו קטן ממצא ושיהיה כיף בסה"כ.

בלי שום קשר גם אני התקמבנתי והצלחתי ללוות את הביה"ס לפארק ולהשאר איתם במהלך היום , אבל זה סיפור אחר אז נשיר אותו בצד J.

זהו היום הגדול הגיע בשעה 8:15 בערך יצאתי מביהס שקד לכיוון פארק רעננה כאשר כל ביה"ס מאחורי, טור ענק של ילדים הורים ומורים בערך 800 איש רק לחשוב איך זה היה נראה מהאוויר...

הגענו, חיפשתי את האוהל המפורסם של דורי, אבל הוא לא היה שם, גם גלית לא יודעת איפה הוא. פלאי הטכנולוגיה פלאפון אחד ודורי כבר בדרך... תוך 10 דקות הוא הגיע (בנתיים מצאתי את הזמן לפלרטט עם מישהי...)

מפה לשם שלום שלום בעוד כולם אוכלים ארוחת בוקר אנחנו התפננו הצידה לחימום קצר שמשך מספר ילדים סקרנים. אחרי האוכל היתה הופעה של כמה בנות ואז פתחנו את התחנה שלנו.

הסבר קצר מדורי על המשחק DOG והכיתה הראשונה כבר אצלנו, זה היה כל כך מהיר עד שהסברנו להם את הכללים ועשינו סיבוב אחד דוגמא וסיבוב שני תחרות בין שני הטורים קצת הסברים בסיסים מאוד וזהו הזמן נגמר נפרדנו מכל כיתה עם זריקה של 4 צלחות לעבר כל הכיתה, היו כיתות שתפסו והיו כאלה שלא...

זהו החלק הראשון נגמר, גלית מאוד התלהבה וגם הילדים וזה הכי חשוב. עכשיו התכוננו לחלק האומנותי של היום, כל הביה"ס ההורים התלמידים והמורים התכנסו שוב.

הסברתי לדורי שאני קצת חושש לעלות איתו כי מה יגידו כל ההורים שבאתי לשמור או באתי לשחק (בכל מקרה זו היתה הפעם הראשונה שאני עושה כסף מלשחק פריסבי) אז הסברתי לו שהוא יצטרך למשוך אותי פנימה בדרך כל שהיא...

עכשיו ע"פ התכנית המקורית היתה צריכה להיות תחרות משיכת חבל בין המורים ורק אחריה אנחנו הינו צריכים לעלות, אז קפצתי שניה לשירותים, בעוד אני מטיל את מימיי פתאום אני שומע את D.J איתי מודיע שעכשיו אנחנו נראה הופעת פריסבי... אווופפפסס... חזרתי מהר ולפני שהספקתי לשאול מה קורה ולמה יש שינויים דורי שלח אותי בחזרה לשירותים ואמר לי קבל קטע...

טוב הלכתי לשירותים... דורי הסביר קצת על מה הם הולכים לראות ואז הוא התחיל בהסבר קצר על תרבות הפריסטייל, והסביר שלכל שחקן יש כינוי והוא רוצה שכל הילדים יעזרו לו לקרוא לי... מפה לשם פתאום אני שומע שכל ביה"ס קורא לי "דביר התמנון!!!!!!!!" (פדיחה רצינית... אבל זרמתי).

לא בנינו כלום כי היתי בטוח שנדבר בזמן המשיכת חבל... מוסיקה התחילה קצת זריקות ותפיסות ספינים ודאווינים :) הילדים נהנו וזה העיקר... לא הספקנו הרבה ומה שכן הפסקנו שהרעל התחיל לעלות לראש... מבחינתי הינו צריכים להמשיך עוד קצת...

בעוד אני יורד מהרחבה פתאום אני קולט את בילסקי (ראש העיר) עם כל הרעל והשמחה דפקתי לו חיבוק (שעד היום אני לא מעכל איך עשיתי דבר כזה...)

בעוד אני מדבר איתו דורי הראה לכל הילדים מה זה זריקת Distance, אז שלחנו את עמית רובין מכיתה ו' רחוק רחוק, כל הילדים בנתיים היו מרותקים, אף אחד לא רצה לפספס כלום אז הם התחילו לקום אחרי שלכל המורות והגננות לקח שעה להושיב אותם... הצלחת הראשונה יצאה לאוויר, כולם נגנבו כמו בזיקוקים של יום העצמאות... כך גם בשניה.

לאחר מכן דורי הוציא שתי זריקות לשמים בעוד כל הביה"ס ספר סופר ביחד כמה זמן הצלחת באוויר, הצלחת הראשונה כמעט נחתה על הילדים בגלל שהרוח שינתה כיוון, למזלנו הגדול דורי תפס אותה (משהו שמצליח רק בארועים) הצלחת השניה נחתה כבר במקום בטוח יותר דורי הסביר לי אח"כ שהוא עשה איזה שינוי כיוון אבל לא הבנתי מה הוא רוצה ממני בגלל כל האקסטזה שהיתה בי...

לא נזלזל במשיכת חבל בין המורות של החטיבה הצעירה והמורות של ביה"ס, גם בילסקי הצטרף ואיך שהוא עזר לשתי הקבוצות... בסוף החט"צ ניצחו כמו גדולות!!! וזהו מהר מהר התארגנו והתחלנו לחזור, אי הבנה קטנה שלי ושל סירת הבטחון ומצאתי את עצמי עוצר ל 4 דקות מורטות עצבים את כל ביה"ס עד שהסירת תפתח לי שער מיוחד בפארק, וזהו חזרנו לביה"ס

 בדרך הבנתי שחברי הטוב אייל (המאבטח נוסף בשקד) במבצע נועז ששמור במערכת הצליח לחזור ולסיים את הסריקה בכל ביה"ס עד שכולם חזרו, חוץ מזה ערכתי סקר קטן עם מספר ילדים בדרך שאמרו שהתחנה שלנו היתה הכי טובה (אומרים שילדים לא משקרים...)

הגעתי לביה"ס וקיבלתי המון פידבקים מההורים המורים והילדים שלא הספיקו לראות אותי בפארק...

סגרנו שערים ומאוחר יותר ירדנו לים איך לא... יום כזה... בהתחלה שיחקנו משחק נחמד 8 צלחות הרבה אנשים וים צלחות באוויר... אח"כ התפננו לקצת פריסטייל ודורי התעצבן קצת שאנחנו לא משחקים נו מההה תראה מההזההה לא כל יום רואים דברים כאלה (והמבין יבין...) By The Way דורי גם אתה נתפסת מסתכל... אז... יאאללה שחק שחקק מה אתה ישששןן!!!!!!

שעון הקיץ עשה את שלו והשאיר לנו עוד שעה למשחק... דורי ניסה לחקות את עכביציק בסיבוב על הסנטר, לא התאפקתי הוצאתי את המצלמה ובקושי הצלחתי לצלם מרוב צחוק... חוץ מזה דורי ניסה לשבור עוד שיא בזריקת צלחת לים מה שכן יצא סרטון עם Scare Crow יפה בסוף...

לסיכומו של היום היה עעעעעללללללל, אני בטוח שהפריסבי יכנס באופן סדיר לביה"ס שקד בשנה הבאה ובתור המאבטח אני כבר רואה מה הולך להיות שם ;)

דביר.

הסיפור של דורי:

כל מה שאני זוכר מהיום הזה זה הקטע שעשיתי לדביר. דמיינו לכם את התמונה הבאה: 800 איש ממתינים להופעת פריסבי. יושבים ואני מולם במיקרופון מודה לכולם שבאו לתחנה שלנו וכו'.

נתון נוסף: כולם מכירים את דביר השומר של בית הספר, אבל לא כולם יודעים שהוא שחקן. ואני ממשיך: "בשביל להתחיל את ההופעה שלי אני זקוק לאורח כבוד, שכולכם מכירים, אבל לא ידעתם שהוא שחקן. הוא לא יצא החוצה אלא אם כן תקראו לו בשמו המיוחד - דביר התמנון"

כולם ביחד (800 איש): "דביר התמנון, דביר התמנון...", דמיינו את זה.

תודות רבות לדביר על העזרה וקידום הספורט, אני מקווה שכולם יעזרו לענף כמו שאתה עושה (היית צריך לראות את הפנים שלך באותו הרגע J).

דורי