אליפות הארץ הראשונה בפריסטייל פריסבי

PassOver 2005 - סיכום האירוע - צלחת של פסח

אליפות הארץ הראשונה באולטימייט התקיימה ב- 28/04/05 בספורטק ת"א. אירוע שכמותו לא נראה בארץ והשאיר את כולם עם טעם לעוד. עבודה מעולה של כולם בשילוב שחקנים מכל הארץ ו- Spirit of the Game הפכו את האירוע למשהו שלא נשכח - אבן דרך לאולטימייט הישראלי.

קישורים: עמוד ראשי כתבות: צלחת של פסח, משחק גמר להיסטוריה (באנגלית) כללי: דף תוצאות, תמונות, תגובות השחקנים, ההזמנה לאירוע
כתב: מתן בן ציון

סיקור האירוע

לרוב בני האדם מעטים הם האירועים הגדולים באמת בהם נכחו. כל מי שהיה בטורניר זכה בזכות לסמן וי על לקיחת חלק באירוע שכזה.

הכל התחיל בליל חורף קר, אצל מיקי, שם ההולילנדרס נפגשו והחלטנו להרים את פרויקט טורניר הפסח. הכל היה נורא ראשוני אז. לא ידענו תאריכים, משתתפים, ובאופן כללי לא היה לנו ממש סדר גודל של ההפקה הזו. כמה מאיתנו החליטו להיות יותר פעילים ולקחת על עצמם את הארגון בפועל – עופר שמעון תומר ושי. ומה שאפילו לי, כהולילנדר שמכיר את המארגנים, נראה כ"איזה יופי שהכל מסתדר". היה כל כך מושקע, וכל כך מתוכנן לאורך ולרוחב...

החל מהארגון שלפני הטורניר- עשרות טלפונים ופגישות אל תוך הלילה, איך להביא יותר שחקנים? איך לארגן טורניר? לכמה קבוצות בכלל אפשר לצפות? מה נצטרך לארגן מראש? מתי נעשה הכל? על כל זה לא ידעתי בכלל עד שהגיע היום, וגם אז כלום לא נשכח. מסככות שיגנו מקרינת השמש הקופחת ואמצעים טכניים להקמת המגרשים, דרך ארגון הקבוצות והשגת ספונסרים (אדוויס, FlashFlight, Human Kinetics, מגה ספורט, PlayUlty וספורטק תל אביב) מתנדבים שישבו בצידי המגרשים (ועשו הרבה יותר ממה שאפשר היה לצפות), ועד לדברים קטנים כמו ערכת שחקן. עד היום אפשר לראות אנשים בחולצות הירוקות שותים מבקבוק מגה.

ככה מגייסים קבוצה בשדה בוקר (לא לפספס, היסטרי)

מהבוקר, עוד כשהתחילו לארגן את המגרשים, הייתה אווירה של יריית הפתיחה לפני הזנקת אצנים. הינה מסיימים לסמן את המגרשים, עוד רגע יקימו את הסככות, דברי פתיחה ושאר טקסים ובאנג! יוצאים לדרך! בתוכנית: 9 קבוצות, 3 בתים, 2 סבבים וסבב גמר שיקבע את אלופת הארץ באוליטימייט.

המועמדות לתואר:

קבוצת ה-UltiJammers המורכבת מפריסטיילרים ופריסטיילריות שהחליטו לגוון, עושה רושם שחלקם ימשיכו לשחק גם אולטימייט.
קבוצת "פלסטיק" מגן - הרכב קטן של שחקנים מתחילים ואתלטיים עם הרבה רצון והבטחה, שבאו מקיבוץ מגן שבנגב.
קבוצת שדה בוקר- תיכוניסטים מכל רחבי הארץ עם ראסטות והרבה קהל שהגיעה מ... שדה בוקר!
קבוצת ירוחם- שהגיעה כמשפחות של שחקנים, ובהרכב שלהם בני 13- ובני 30+ שנסעו את כל הדרך עד לתל אביב מ... נכון מאוד! ירוחם.
את בירת הנגב יצגה קבוצת ה-DiscRunners - סטודנטים ופרופסורים באוניברסיטה משחקים יחד. ניסיון של הרבה שנות משחק ושחקן מפתח חזק: נוח, שבא לביקור בארץ והשאיר את חותמו.
מהקצה השני של הארץ (טוב נו, לפחות יחסית לתל אביב) קבוצת HELIX מרעננה - נבחרת השחקנים הצעירים בטורניר. מצוידים בחולצות שחורות ונעלי פקקים.
מהמזרח הגיעה קבוצת ה- Lions of Zion מירושלים - לא תאמינו אבל באחת ההפסקות בין המשחקים הם כולם עצרו לתפילת מנחה.. דתיים (סרוגים עד שחורים)
את תל אביב יצגו בכבוד קבוצת ה- DiscDragons - ללא ספק הקבוצה הגדולה בטורניר וכנראה גם בארץ, עם שחקנים מבטיחים והרבה נחישות.
וקבוצתי הצנועה, ה- HolyLanders - מארחי הטורניר, הפייבוריטים או במילים אחרות: אלה שעשו שטויות עם השיער.

מצפון יש, מדרום יש, ממזרח יש, מערב זה ים... קבוצות מכל קצוות הארץ, לדעתי – מרשים!

ה- UltiJammers, הרכב של שחקניות ושחקנים מרחבי הארץ, שחקני אולטימייט מחו"ל וכלב?

כאמור שני סבבים- אז הנה הסבב ראשון מנקודת המבט של בית א':
המשחקים:

משחק ראשון VS פלסטיק מגן

פתחנו את המשחק בקלות וקיבלנו סתירה לפנים עם גול מהיר של קבוצת מגן. שיחה מזורזת, קריאת HOLY-FUCKIN’-LANDERS, ואנחנו בחזרה במשחק. ההולילנדרס סיימו מהר את המשחק עם 11 נק' רצופות והרבה זמן מנוחה עד המשחק הבא נגד קבוצת הילדים מרעננה.

קבוצת מגן היא כנראה הקבוצה הטרייה ביותר על המפה, בלי הרבה ניסיון או כמות שחקנים גדולה גם במגרש הביתי שלהם, למרות זאת הם הצליחו לגייס קבוצה קטנה ומספיק טובה להציב אותם במקום מכובד בסוף הטורניר.

אביב (קבוצת מגן) מתאבד על הצלחת במשחק כנגד ה- UltiJammers

משחק שני VS קבוצת Helix

המשחק הזה היה מלא בספיריט. כל אחד מהשחקנים (במיוחד תומר – המאמן של הליקס) שמח כשהם הצליחו. עודדנו אותם יותר מאשר את עצמנו. אבל בסופו של היום גם הניסיון וגם היתרונות הפיזיים הברורים קובעו את הטון. למרות ש-Helix הפתיעו כששברו לנו בסטייל את ה-CUP כמה פעמים עם dumps ו-swings שקולים ומהירים הם לא הצליחו לשמור על הצלחת עד סוף המגרש והמשחק הסתיים 11:0.
אני לא אשכח איך לפני המשחק נגדם (איתם?) ריאנו אותם יוצאים לחימום. הרצינות, המשמעת, ההשקעה – התסכלנו על אותה "סיירת Helix" כמו שכינינו אותם וראינו את עתיד האולטימייט בארץ. כשאנחנו יצאנו לחימום רצינו להראות כמ ה Helix במילים אלו, ואני לא מגזים.

הפסקה לעניין

בהפסקה בין כל המשחקים, את החסה שבאולטימייט-ברגר הזה גילמו איל בנין וינון ורנר, הלא הם צוות “Most Fun Wins”, אלופי הארץ בפריסטייל. בהופעה שהשאירה את הלסת של כל אחד ואחד מאיתנו עמוק באדמה, הזכירו לנו הצמד שאפשר לעשות עם הפריסבי דברים שלא כרוכים בריצה. את המיונז באולטיברגר, תיבל לנו דורי. זריקת צלחות הdriver שלו הוכיחה לנו שבין שתי נקודות רחוקות (מאוד!) מחבר רק S אחד.

סבב המשחקים השני החל, הפעם אנחנו מתמודדים נגד קבוצות במעלה סולם הדירוג

משחק שלישי VS DiscRunners

נוח, שחקן החיזוק של באר שבע, בהחלט הרוויח ביושר את התואר "שחקן חיזוק". ההולילנדרס הגיעו שאננים למשחק אחרי שני ניצחונות קלים ומצאו קבוצה מחוממת שיודעת טוב מאוד איך לנצל את הסופרסטאר שלה. נוח הוכיח שוב ושוב שמלבד היותו זורק מעולה, שהשחיל את הדיסק לשטח ההבקעה שוב ושוב כאילו אין עליו שמירה, הוא גם חותך לא רע בכלל. האסטרטגיה של לא לתת לו לקבל את הצלחת לא החזיקה הרבה זמן. ההולילנדרס החליטו לשכוח מהרוח שקצת נחלשה ולעבור לשמור straight-up כדי קצת לנטרל את הזריקות הארוכות. השומרים נעמדו מול הזורקים ופרסו את ידיהם גבוה לצדדים כדי לאלץ זריקות יותר "עגולות" שנשארות יותר זמן באוויר, ובכך עזרו לשאר המגנים למנוע מהבאר שבעים לתפוס את הזריקות הארוכות הללו. שוב האולטימייט הזכיר לנו שהוא מעבר לגבולות של מדינות, כשקבוצה מעורבת, של סטודנטים מישראל ומחו"ל הרביצו ביחד אחלה הופעה. מגבלת הזמן סיימה את המשחק ב8:4 לטובת ההולילנדרס שנשארו קצת מזועזעים מהביצועים המרהיבים של באר שבע.

ג'ון מבקיע על גלעד מבאר שבע תוך ביצוע מהלך מעולם הבלט

משחק רביעי VS קבוצת ה- UltiJammers

במילה אחת: "פספוס". המשחק נגד קבוצת הפריסטיילרים העמוסה בספיריט היה בהחלט אמור להיות חוויה מהנה ורגועה. המשחק התחיל חלק אבל אחרי כמה קריאות פאול ועבירות מצד ההולילנדרס העניינים החלו להתחמם. קבוצת ה-Jammers לא היו מרוצים מתחרותיות היתר של ההולילנדרס. משם כל קריאה על המגרש לוותה בקריאות בוז שחקני החילוף של הפריסטיילרים. האדרנלין והרגשות עשו את שלהם. ה-jammers לא הפגינו הרבה איפוק והאשימו, יש שיגידו בצדק, את ההולילנדרס שהם מפגינים יותר מידי איפוק ולא מרסנים את השחקנים שלהם. הוויכוחים המשיכו על ה-sideline גם הרבה אחרי המשחק שנסגר בתוצאה 11:1 לטובת ההולילנדרס.

עכשיו כשחושבים על זה אי אפשר בלי להתיחס להתקדמות שלהם. עוד בתחילת דרכם כקבוצת אולטימייט זכינו לראותם מתאמנים לידינו. בהתחלה עם צלחות 160(!) ועוד קצת מסתבכים עם הלידינג פאס בסקוור דריל. אחרי הטורניר, ואחרי שהם הראו לנו מה הם למדו, פתאום ה-Square Drill נראה כל כך רחוק...

הגמר

הסבב הראשון והשני עברו להם ונותר לנו רק משחק הגמר. שיא האירוע, הפסגה, הדובדבן, היה ללא ספק המשחק מול Lions of Zion. אולי זה היה רק הירקון, או רידינג, או אילון, אבל האוויר היה סמיך, ממש סמיך, בהרגשה שעוד רגע כף המאזניים תיטה. שערי שמיים נפתחו וכעת יפול הגורל - אל התחתית שאולה או מעלה מעלה לתהילה. וכמו ב"רוקי" רגע לפני דינג הפתיחה, כמו סטאר וורז, שניה לפני הנפת הלייט סייבר בקרב של לוק ודארט' וויידר, נשלח ה-Pull. בלי שמץ של התנשאות, המשחקים הראשונים שקדמו למשחק הזה קצת הרדימו אותנו. שלא תבינו אותי לא נכון, ללא טיפת התנשאות, אבל הקפיצת רמה הזו הפתיעה אותנו. לקח לנו יותר מדי זמן לעכל אותה. פגשנו כבר את הקבוצה לפני מספר חודשים, בחנוכה. כבר אז ראינו את הפוטנציאל. כמה אתלטים מעולים, טקטיקנים חדים, שחקנים ממושמעים ואחווה מפה ועד ירושלים, שכל מה שהיה חסר להם הוא עוד קצת אימון. והם התאמנו. אוהו... הם התאמנו.

עופר HolyLanders) שומר על מייקל (Lions of Zion), אפשר להרגיש את המתח

1-0 לירושלים
3-0
כמה שזה כאב לראות אותם פותחים עלינו פער, ותאמינו לי, זה כאב. כאב לראות איך קבוצת שחקנים הופכים ליחידת עילית לאולטימייט. כאב לראות משחק מאורגן ומהוקצע, כמעט מתמטי.
4-1
והאיסוליישן האימתני הזה, שכמו קצב גדע לנו עוד נקודה, ועוד אחת.
7-4
כאב לראות את כל אלו, לנשוך את השפתיים, ולומר: "ככה צריכה להראות קבוצה!".
הליי-אווטים של האריות שיקפו את המחויבות, הקרביות וההקרבה של השחקנים. פשוט לצפות ולהנות. יחד עם כל אלו, הספיריט של השחקנים שלהם היה למופת. הם יתייחסו אליך כמו החבר הכי טוב שלהם כשהמשחק נעצר, כאילו ושכחו שרק לפני רגע הם טעמו בוץ ואכלו דשא רק כדי שאתה לא תגיע לדיסק. נכון, היו גם עברות. היה מתח שלילי באוויר שאיים לאכול את הספיריט שנושא על כתיפיו את כל ענף האולטימיט, משחק חזק.

מנחם ודוד נאבקים על ה- Layout, מנחם ניצח

נגמר הזמן. מסיימים את הנקודה ומוסיפים 2 נקודות לקבוצה עם הניקוד הגבוה ביותר. מבחינתנו, הרגשה כללית של ה-"סוף". הניקוד הנוכחי: 11-6. המשחק יסתיים ב- 13. ואז, עשינו את הסוויץ' בראש. כאילו עד לאותו רגע שכחנו את השם שעומד מאחורינו, ובבת אחת נדלקנו מחדש. איזה נדלקנו... התלקחנו בעררררנו!. העלנו את ההרכב החזק ביותר שיכלנו, withuoght holding any thing back, בידיעה: זהו רגע האמת.

11-7
11-8

נלחמנו כמו אריות. השמירה, ההתקפה, התיאום. נראינו כקבוצה אחרת לגמרי.

11-9

ה-Lions המשיכו להיאבק והמשיכו לתת קרב מעולה – עוד Over-Head שכמעט הסתיים בגול, עוד ליי אווט קרוב מאוד לדיסק ב-zone שעצר לנו לרגע את הלב. אבל אנחנו תפסנו מוממנטום. עד עכשיו לא הזכרתי ולו שם אחד, אבל אם יש מישהו שממחויבותי להזכיר לא כשחקן, ולא כחבר אלא פשוט כבנאדם שרוצה ללמוד איך אפשר לתת את כל כולך בשביל המטרה, אזכיר את תומר. בלי השמירה שלו והעוצמה שלו כנראה הייתם קוראים עכשיו כתבת תנחומים.

11-10

השחיקה התחילה לתת אותותיה. עוד שחקן נופל וצריך עזרה כדי לקום. עוד קפיצה שהסתיימה בשריר מתוח. למרות שהגוף כבר מתחנן למזור, למנוחה, הנפש המשיכה להילחם. אז הובקע שער השוויון.

11-11

אופוריה בגני יהושוע. יצא לי לראות דברים כאלה קורים בטלוויזיה. בכדורסל: מכבי תל אביב עשתה את זה מעולה עם השלשה של שארפ מול ז'לגיריס. בכדורגל: וואליד באדיר והבאס סואן במשחקי ישראל במוקדמות המונדיאל מול אירלנד וצרפת. אבל ב- 28/04 חוויתי את זה. הרגשה של לתפוס גל על צונאמי, שום דבר לא יעמוד בדרכנו!
בליין אפ האחרון למשחק, עלתה הצעה: "נציע תיקו". סיבות כמו: נהייה חשוך, צריך לוותר לגוף, ו"זה יהייה כל כך יפה", גרמו לנו לשלוח נציגים לליין אפ שמולנו עם ההצעה. הם סרבו. ה-Pull האחרון של המשחק נזרק. שחקן נוסף נפל, ודי, החלטנו שמספיק.

אני לא אשקר, לא אהבתי את החלטה, למען האמת יצאתי נגדה, אבל נוצר קונצנזוס בקבוצה. לא רציתי תיקו. רציתי לטעום נצחון סנסציוני, מהפך מושלם. רציתי לטעום את ההפסד המר, האכזבה הצורבת. רציתי שחור, או לבן, אש או מים, לא אפור, לא אוויר.
אבל ההחלטה התקבלה:
The HolyLanders Vs. Lions of Zion
tie
11-11
חיבוקים, פרמידת ספיריט, כמה טקסים, תודות למארגנים של האירוע שעשו עבודה יוצאת דופן, ובאמת מגיע להם כל הכבוד שוב ושוב.

האחרי...

אחרי כל הטירוף שעברנו כמעט שכחנו את חלוקת הפרסים. אבל פרסים מסתבר יש, ואי אפשר שלא לפזול לפרסים של שאר המקומות ולומר "ואללה, שיחקו אותה".

כל קבוצה קיבלה פרס - מקומות רביעי עד תשיעי (UltiJammers, פלסטיק מגן, שדה בוקר, ירוחם והליקס) זכו ב- FlashFlight דנדנש.
במקום השלישי ה- DiscDragons שזכו בצלחת FlashFlight וגם DVD של אליפות העולם.
למקום השני הגיעו ה- DiscRunners, שזכו בספר טקטיקות עבה ומוצלח ו- DVD נוסף.
ה- Lions of Zion קיבלו לידיהם "הרבה עבודה", כמו שאמר שמעון, הם זכו בערכת סימון המגרשים. את ערכת האולטימייט ללילה, הכוללת סימוני ראש וצלחת פלאש פלייט, אספו ההולילנדרס.
איך אפשר בלי הספיריט והפרס שהלך עם התואר הזה, פרס שללא צל של ספק הגיע להליקס. הם לקחו הביתה בנוסף גם DVD ובספר טקטיקות.

את גביע המדינה באוליטמייט, צלחת עץ, יקבלו אריות ציון לחצי שנה (עד ראש השנה בערך) מה שיתן להולילנדרס מספיק זמן להכין מדף מעולה בשביל להניח אותו עליו בחצי השני של השנה, זאת אומרת, עד הטורניר הבא.
בסוף חלוקת הפרסים, הגיע השאוט אווט, שוב יש להזכיר שספיריט הולך כאן חזק. ביחוד אהבתי את ההקדשה של עזרא (קפטן Lions of Zion) לחן (קפטן ה Disc Dragons), בעקבות המשחק של שתי הקבוצות בחצי הגמר. משחק זה, שבהחלט היה אחד המותחים בטורניר הוכרע על חודו של גול, ממש כך, שהשלים מהפך מושלם של הקבוצה הירושלמית על התל אביבית.

מארגני האירוע ונציגי ירושליים מניפים את הגביע

אז זהו, נגמר, מתחילים להתקפל ולאסוף את הדברים. הדהים אותי לראות את השמוצניקים ("זורקים צלחות בטירוף") בכמה שהם עזרו בהרמת האירוע (הסככות, המוזיקה והכל... זה הם!) וזאת ללא שום טובת הנאה! טוב נו, נראה לי שהם זכו לצפות בטורניר מעולה.... התיקים שאבדו (מצטער נטע, באמת לא שמתי לב שבזמן שחיפשת את התיק שלך הוא היה על הגב שלי...), ולאט לאט הספורטק התרוקן.
באנגלית זה נקרא ה-after match,
האולימפוס מאחורינו.

אלופי הארץ באולטיימט לשנת 2005
Lions of Zions
&
The HolyLanders

Israel Ultimate Champions of the Year 2005
Lions of Zions
&
The HolyLanders

חבר שלי, עזרא "האדום" ווינברג, פעם אמר "אנחנו (Lions of Zion) מחכים בציפייה לעתיד האולטימייט בישראל כשאתם (Holylanders) מובילים קדימה.", עזרא, כיף לראות שאנחנו לא לבד!
נראה כאילו עכשיו, אחרי הטורניר, כל שחקן בארץ, מהמתחיל ועד הותיק, מהטירון ועד המנוסה, קיבל זריקת רעל של אולטימייט לעורק הראשי.

ליי אווט קטן לשחקן,
זינוק עצום לאולטימייט בארץ.

נפגש בבולה.

דירוג סופי

מקום ראשון ושני (תיקו)	Lions of Zion (ירושלים), HolyLanders (ת"א)
מקום שלישי	DiscDragons (ת"א)
מקום רביעי	DiscRunners (ב"ש)
מקום חמישי	UltiJammers פריסטיילרים (רחבי הארץ)
מקום שישי	"פלסטיק" מגן (קיבוץ מגן)
מקום שביעי	שדה בוקר
מקום שמיני	ירוחם
מקום תשיעי	Helix ונבחרת הצעירים
פרס SPIRIT	Helix ונבחרת הצעירים

חזרה לדף סיכום האירוע הכללי