בערך כ- 100 מטר לפני הכיכר דוד שואל אותי האם כדאי לו לקנות פיצה עגבניה (מסתבר ששם הפיצה הוא עגבניה, Go figure), או אולי ללכת על פאי תפוחים (אמיתי, לא של פריזבי'ס פאיס...). לאט לאט אנו מתקרבים לכיכר בעודנו מדברים על הרכישה הקרובה של דוד.

פתאום!!! מאמצע שום מקום! חותכים אותנו בריצה כמה אנשים. אני מסתכל הצידה לכיוונם ואז אני רואה את עופר מהאולטימייט תופס דיסק שנזרק לו מהכיכר (הוא היה בצד השני של הרחוב), ומסביבו כמה מהילדים של דורי. אני מעיף מבט מהיר בדוד, מסתכל בי חזרה - ובלי לחשוב הרבה אנחנו כבר בכיכר! יינון ואורון כל הזמן ציינו "תבואו".... רק שהם לא אמרו לאן! בחורים חכמים...

כמה דקות אחרי זה דורי, תומר וצמודתו נטע הצלמת (בואי פעם לשחק) מגיעים. וישר נעלמים - הלכו לאכול: כי בזמן שאתם נהניתם ממגוון מטעמי הבר, תומר ודורי התרוצצו ודיברו - והרבה!

לאחר כמה מסירות אורון בא עם הרעיון לזרוק אחד לשני מעבר לבריכה שיש בכיכר. בהתחלה רק עופר ורנה המנוסים במסירות ארוכות ומהירות (אולטימייט או לא!?). ואז עילם מערבה תיכונה זורק אחד - ומפיל לברכה. טעות שלו להיות הראשון כי מאז הוא הפך למציל הצלחות (תפקיד בעמותה אולי!?). כולם קפצו על ההזדמנות והתחילו לזרוק צלחות (ליתר דיוק להשליכן לברכה), בעוד עילם מציל אותן. סוד קטן - דווקא אחרי שהוא התלבש חזרה, היה לי המזל אחרי 4 פעמים מוצלחות - לזרוק למים!!!

צריך לציין שהיה שם איזה בחור שפגשנו שם, שטען שהוא שיחק כמה שנים פריסבי עד לפני שנתיים, וגם ניסה את מזלו לזרוק מלמטה למעלה. אפשר להגיד שהוא היה הבנאדם הכי עקבי שיצא לנו לראות כבר הרבה זמן. הוא ניסה לזרוק איזה 6 פעמים, וכל פעם שהיה נראה כאילו הצלחת תגיע, זווית הזריקה הלא נכונה שלו גרמה לה ליפול למים, וגרמה לעילם לצאת שוב לשחיה לילית. הוא גם ניסה לזרוק מלמעלה למטה והצליח להטביע צלחות, ככה שגם הוא סיפק לנו לא מעט בידור.

דורי ותומר חזרו בנתיים, וארנון גם הופיע פתאום. תומר - בתירוץ "אני לבוש יפה" בחר להישאר ליד נטע (אפשר להבין אותו). החלו מסירות ארוכות בין שחקני אולטימייט, ומסירות קצרות, אך מלוות במגוון מפגנים אקרובטיים בין הפריסטיילרים. לאט לאט הכל התערבב וכולם שיחקו יחד, בעוד יינון טורח לספר לכולנו למה הוא לא מראה את יכולתו האמיתית (גם הוא "לבוש יפה").

אחרי זה התחילו כמה משחקים בנדיבותו של תומר:
הראשון היא Brushing בשורה. מישהו זורק, ואנחנו, מנסים להבריש את הדיסק מאחד לשני.... לא בצורה מוצלחת במיוחד... מבחוץ בטח נראינו כמו חבורת מפגרים שמנסים להרביץ לפריזבי... אחרי זה הגיעו המנהרות. כל מיני מבני מנהרה נראו שם, אני, דוד ורנה מהאולטימייט עושים מנהרות עם הידיים כשהפריסטיילרים, במיוחד עילם, מתחילים להתפרע. למה מנהרה עם הידיים כשאתה יכול לקחת את הרגל מאחורי הגב, את המרפק מאחורי הנחיר השמאלי ואת הברך לתוך האוזן!!!? ואחרי זה, מיני מנהרות, מנהרות - אבל עם מיני דיסק. רנה! הראש בסדר?

זהו.... רנה, וכל האנשים שנדחפו לו לאוטו בשביל טרמפ הלכו, בעודם אומרים את אמרת הפרדה החביבה של הערב – "תבואו". אני ודוד נשארנו קצת להתמסר עד שתומר חזר ונתן לנו טרמפ (הוא ונטע פתאום נעלמו לאיזה חצי שעה.... מעניין...) הביתה. ואז רק דורי, ארנון ורועי נשארו לעשות תחרות מי עושה הכי הרבה Roll ברצף. דורי, מי ניצח בסוף???

עייפים, מרוצים ושבורי ציפורניים חזרו כולם הביתה.

ולמי ששואל.... דוד בסוף לא קנה - לא פיצה, לא עגבנייה, ולא פאי...

אז... תבואו!!!